(אחרי חמש דקות)
"בייבי אני לא רוצה לתת לך נשיקה. וזה לא בגלל שאתה מגעיל אותי או בגלל שאני לא אוהב אותך! גאד דאמיט בייבי אני לא מתכוון לתוור עליך כל כך מהר." הוא הסתובב אלי ותפס לי את היד. "אני פשוט לא רגיל לזה... ואתה פתאום מביא לי נקודת מבט כל כך שונה ממה שחשבתי מקודם. ואתה צודק. לא עניתי לך כי לוקח לי זמן לשכנע את עצמי להקשיב לך. כי אני לא אוהב להודות שטעיתי. ואתה לא חבר חרא. אתה כל כך חכם ואכפתי...אז הקשבתי לך, לכל מילה שלך, ואתה צודק. אני באמת צריך להתיחס אליך ולגוף שלך כמו מתנה ואפילו יותר מזה... הדבר הכי חשוב לי, הדבר הכי יקר לי בעולם... זה אתה. אני לא יודע באיזה כישוף השתמשת עלי.. אבל אני לא יכול לתת לך ללכת. זה למה אני לא מנשק אותך."
"אתה כל כך מפגר!" נישקתי אותו באגרסיביות עם לשון והחזקתי אותו חזק מהצוואר. כשהתנתקתי הלכתי לארון שלו והוצאתי טריינינג והלכתי מהר לשירותים אבל יונגי חשב שאני הולך הביתה.
"לא! בייבי בבקשה אני רוצה לראות אותך כל יום בחיים שלי. אל תלך..." הוא קם מהמיטה והלך מהר לדלת של החדר ואני בדיוק יצאתי מהשרותים.
"הדבר היחידי שאני הולך אליו זה למיטה שלך" צחקקתי ונכנסתי מתחת לשמיכה. יונגי נשכב לידי ופתח את הידיים שלו לכיווני.
"אני יכול?" הוא חייך אלי, הנהנתי והיתקרבתי אליו.
הוא כירבל אותי צמוד אליו. נישקתי אותו עוד פעם אחת אחורנה, ואז הכנסתי את הראש שלי בין הצוואר לחזה שלו ועצמתי את העיניים שלי.
"תודה על ההיקי דרך אגב..." הוא צחקק וליטף לי את השיער.
"לילה טוב אופה"
"לילה טוב, בייבי בוי"
התעוררתי בבוקר ישר קמתי מהמיטה. עכשיו זה ארוחת בוקר ג׳ין התחרפן אם אני לא אגיע. נתתי ליונגי נשיקה קטנה על השפתיים החלפתי בגדים וכתבתי לו פתק.
אם אני לא אגיע בזמן לאכול ארוחת בוקר אומה יהרוג אותי.
תודה על הכל תבוא היום אני רוצה לראות אותך..
נתתי לך נשיקה אז אל תדאג לגביי זה.
אני אוהב אותך כל כך. ביי ♥️
סיימתי לאכול ארוחת בוקר והלכתי לחצר האחורית לרוץ יחד עם ג׳אנגקוק.
"מוכן?" הוא שאל והינהנתי "שלוש ארבע ו-" התחלנו לרוץ.
כשחזרנו הביתה עליתי לחדר שלי והיתקלחתי, ואז קיבלתי הודעה פתחתי את הטלפון שלי וראיתי שזה מיונגי.
אופה:
בייבי אני בדרך אליך
תחכה לי בחדר שלך
בייבי בוי:
אוקיי
חייכתי לעצמי וסגרתי את הטלפון שלי וחיכיתי לו על המיטה שלי.
אחרי כמה זמן שהוא לא הגיע יצאתי מהחדר שלי וראיתי את יונגי ונאמג׳ון מדברים והיה שם עוד מישהו שאני לא מכיר.
"אני לא יודע מה קורה פה אבל תתנהג רגיל אל תעשה שום דבר שקשור לגאנג אוקיי...?" טאה לחש לי אחרי שהוא עלה במדרגות מהסלון ונעמד לידי.
נאנחתי והינהנתי, התחלתי לרדת במדרגות והסתכלתי על יונגי מבולבל. ואז ראיתי את מי שאני לא מכיר עטף את היד שלו מסביב לאגן שלו, פתחתי את העיניים שלי ונכסנתי מהר בחזרה לחדר שלי. נשכבתי על המיטה עם הראש שלי בתוך הכרית ולא ידעתי מה לחשוב... ואז הדלת של החדר שלי נפתחה ומישהו נכנס לחדר.
"מישאתה לא תיהיה בבקשה תצא מהחדר אני רוצה להיות לבד..." מלמלתי ולא הסתכלתי אחורה.
YOU ARE READING
gangster. Yoonmin .-.
Romance"אנחנו לא כאן לדיבורים, אנחנו כאן לעבודה." יונגי הסיט את עיניו מחבר הכנופיה החדש. ג׳ימין רצה כל הזמן הזה רק לראות מיזה היונגי הזה שכולם מדברים עליו...הוא רצה להכיר אותו. אבל כנראה שהוא היה צריך לדעת שזה יקרה. כי אחרי הכל הוא המנהיג.
