gangster. Yoonmin .-.

מניפולציה

"אופה~ אני צריך ללכת קום כבר!!" נתתי לו כפאה. הוא היתעורר מהר והעיף אותי לרצפה.

"ג׳ימין! אתה מת היום!" הוא אמר בעצבים

"אבל...רק רציתי לתת לך הנשיקה לפני שאני הולך, אני פשוט אלך." נאנחתי.

"ביי.." הוא נאנח והתהפך במיטה, נעלבתי קצת שהוא לא התייחס אלי.... יצאתי מהחדר וירדתי למטה וטאה כבר היה שם הוא חיכה לי עם ג׳אנגקוק בתוך המכונית.
אוף אין לי כוח אליהם עכשיו, הם גורמים לי להיות יותר עצוב בלי יונגי... ועוד שליונגי לא איכפת ממני בכלל...
שמתי את הכובע של הסוודר על הראש וזרקתי את עצמי לתוך המושב האחורי.
"היי צ׳ים.. מה קורה?"

"פאק אוף טאה" גילגלתי את העיניים שלי ושמתי אוזניות.

"וואו מישהו קם על רגל שמאל היום..." קוק מילמל
הגענו לבית ספר והלכנו לכיתה. התיישבתי במקום שלי ואז שמעתי נשיקות רטובות מאחורי. גילגלתי את העיניים שלי שוב, ידעתי שזה קוק וטאה כי רק הם מתנשקים ככה ורק הם יושבים פאקינג מאחורי , אסהולס.
הנחתי את הראש שלי על השולחן וכשהמורה נכנס כולם נעמדו חוץ ממני, ואז המורה אמר לי לעמוד. בחוסר רצון הורדתי את התיק מהבירכיים שלי והתיישרתי.
דפקתי למורה פרצוף של 'אני אהורג אותך אם עוד פעם אחת תגיד לי מה לעשות'
הוא נרתע קצת וסימן לנו לשבת.
התיישבתי בכיסא שלי ושמתי רגליים על השולחן, '?what you gonna do about it now bitch' חשבתי לעצמי בזמן שעקבתי אחרי התנועות הלחוצות של המורה.

"צ׳ים, מה עובר עליך יונגי היונג אמר לא להסתבך בצרות." קוקי לחש ונגע בכתף שלי.

"לא איכפת לי" אמרתי בקול קר אפילו בלי להסתכל עליו. לקראת סוף השיעור הורדתי את הרגליים שלי מהשולחן התיישרתי בכיסא והנחתי את הראש שלי על השולחן, הייתי עייף.
השיעור נגמר וטאה התיישב לידי והניח את הראש שלו על הכתף שלי וקוק ישב עליו. הראש שלי היה עדיין על השולחן ואבל עדיין יכולתי לשמוע את המורה מארגן את הדברים שלו ושיש עוד כמה תלמידים בכיתה.

"צ׳ים אנחנו הולכים לאכול את רוצה משהו?"

"לא אני לא רעב" נאנחתי

"אוקיי ניתן לך להחליק רק את הארוחה הזאת אבל לא יהיו עוד פעמים. אתה רזה מידיי"

"אני לא רזה" מלמלתי טאה הרים את הראש שלו מכתף שלי והעביר את היד שלו על הגב שלי.

"לילה טוב" הוא ציחקק והם יצאו ביחד מהכיתה. היה שקט חוץ מהרעש של הדפים 'הוא עוד פה?' נאנחתי וניסיתי להתעלם מזה עד ששמעתי צעדים מתקרבים אלי ואז מישהו התיישב לידי.
' טמבל הוא רוצה בכוונה למות'

"ג׳ימין..." הוא נאנח "בוא נודה בזה שזה לא אתה החיים האלה." הוא אמר, הרמתי את הראש שלי אליו ולא אמרתי כלום 'מה הוא פסיכולוג?? אתה יודע אל מי אתה מדבר בכלל?'
"אתה יודע על מה אני מדבר? אני לא יודע כמה אנשים הרגת אבל אני יכול לראות בעיניים שלך הכל. אתה לא נראה כמו רוצח, או כמו זונה...אתה לא הארלי קווין ג׳ימין...יש לך הרבה יותר מזה."