[Harry POV]
"ללכת?" המילים גולשות על שפתיי בלחישה שבורה כאשר מוחי מנסה לעכל את משמעותן.
המוח, הלב והגוף שלי מסרבים להאמין בלתת לואי ללכת רחוק ממרחק מטר וחצי ממני.
זה מטורף בהתחשב במצבו, הוא ממש הושיט יד כדי לתקוף אותי, אבל זה לא משנה את הרגשות שלי.
הוא יכול לנסות לפגוע בי פי מליון יותר חזק ואני עדיין אשמע כאילו אני מסוגל לרוץ אליו בחזרה, שום דבר שהוא אי פעם יעשה לא יעצור אותי.
תמיד הייתי מסביבו כדי להגן עליו והוא היה עוזב ולוקח את זה ממני.
"כן.. לזמן מה." אמא שלי אומרת לי בעצב.
היא מניחה את ידה על זרועי ומשפשפת אותה מעלה ומטה כאילו זה אמור לרכך את המכה.
זה לא, אפילו לא קרוב.
"אבל אני.. הוא לא.. לעזוב? להיכן? לכמה זמן?" השאלות מתגלגלות במהירות ואני עצמי כמעט מתגעגע למה שאני שואל.
אני מחפש בעיניה בטירוף ורואה בהם עצב.
היא לא רוצה להיות זו שתגיד לי את זה או שתסביר מה קורה, היא לא רוצה להיות זו שתשא את הנטל ואז תעביר לי את זה, אך עם זאת היא עדיין עושה את זה.
אני רואה את כל האהבה והכבוד שבעולם בעיניה, אבל זה לא עושה דבר כדי להסוות את הכאב שאני מרגיש כרגע.
"אני לא יודעת כמה זמן מתוק.. עד שהרופאים ירגישו שהוא יציב מספיק כדי לחזור הביתה."
"הוא יהיה! אמא, הוא יהיה בסדר! הוא רק צריך להירגע לכמה ימים זה הכל..." אני מתווכח איתה והיא רק מנענעת את ראשה.
"אתה יודע שזה לא נכון, הארי..." שפתה התחתונה רועדת מעט כשהיא מדברת.
"לואי חולה, מותק... הוא זקוק לעזרה, עזרה מקצועית להחזרתו מכל מקום חשוך שהוא נמצא בו כרגע."
"לא!" אני צועק עליה, מושך את גופי ונעמד, מתחיל לפסוע לפניה.
"הכל בסדר איתו! הוא לא חולה הוא פשוט מזועזע! אני יכול לעזור לו לעבור את זה, אמא... הוא זקוק לי, לא לאיזה רופא טיפש!" אני צועק עליה.
היא קמה ומביטה בי כמעט בבהלה ואני מרגיש אשמה על כך שצעקתי עליה אבל אני לא יכול שלא, לא כשהיא חלק מהאיום לקחת אותו משם.
"אתה לא יכול לעזור לו עם זה, הארי.. הוא צריך צוות רפואי.. הוא ניסה להרוג את עצמו מותק, הוא צריך להיות במקום בו-"
"תשתקי!" אני צורח עליה והיא נרתעת לאחור.
גופי רועד ומשדר את הכעס שאני משליך עליה ברגע זה.
מרחוק אני שומע את הדלת נפתחת, אבל העיניים שלי נשארות דבוקות לפנים על אמא שלי.
"הוא לא צריך עזרה ארורה! הוא צריך להיות עם האנשים שאוהבים אותו ורוצים להגן עליו." אני אומר.
YOU ARE READING
27 Minutes » LS | ההמשך
Romans[ספר ההמשך שלא תורגם לעברית] [הושלם] הכל לבסוף הפך ליותר מדי בכדי שלואי יוכל להתמודד איתו. השקרים, היחסים המזוייפים והחיוכים המזוייפים. המעריצים צדקו; הם תמיד צדקו. לואי אהב את הארי, אך לא הורשה להיות איתו. כל זה כבר הספיק והוא לא רצה לחיות חיים מזו...
