[Louis POV]
"הארי בפעם הפאקינג אחרונה, אתה מחכה עד שהוא יתחיל לבעבע לפני שאתה הופך אותו!" אני מתרגז בדרמטיות כשאני רואה את הארי מנסה להפוך עוד פנקייק. הוא ממשיך להתעלם מכיווני שוב והופך את הדבר הארור מוקדם, הורס את כל העניין.
"לעזאזל!" הוא ממלמל, מוציא את שפתו אל תוך שרבוב חמוד שאם לא הייתי מורעב הייתי לוקח אותה בין השיניים.
"בקצב הזה לעולם לא נאכל!" אני נאנק ומניח לראשי ליפול על הדלפק הריק והחלקלק.
אחרי שהגענו אתמול לביתן בקושי ישנו והצלחנו לשמור על עצמנו עירומים לחלוטין כל הזמן.
רק עכשיו, ארבע אחר הצהריים, עצרתי את המגע והנשיקות הבלתי פוסקים ואמרתי שהגיע הזמן לאכול.
איך לעזאזל הילד שמר על כל האנרגיה הזו לעולם לא אדע, אבל הסיבולת שלי התנקזה במהירות, והיא תימשך רק אם הוא ילמד להכין פנקייק מזוין.
"איך לעזאזל הצלחת להאכיל את עצמך בשנתיים האחרונות!" אני מגחך, מרים את עצמי מהשרפרף וחוזר למקום שהוא עומד בוהה במחבת.
אני לוקח את המרית מהיד שלו ודוחף אותו בעדינות הצידה כדי שאוכל להשתלט על תפקידו.
"להוציא?" הוא אמר בעצבנות, משפשף את עורפו.
"רק רציתי להכין לך משהו לאכול..." הוא מקמט את מצחו בקלילות. אני מצמיד את שפתיי לחיוך כשאני מסובב את ראשי ומניח נשיקה קלה בזווית פיו.
עיניו מביטות אל תוך שלי עם שבריר של מבוכה ותאווה, תמיד תאווה. "אני יודע אבל אולי עלינו לאכול עכשיו וללמד אותך לבשל אחר כך?" אני מגחך על הסומק שעולה באופן בולט אל לחייו.
הוא מהנהן בביישנות ורוכן קדימה להניח את ידיו על אגני וצופה בי ללא מאמץ מכין לנו ערימה של פנקייקים.
"בכל מקרה, איך למדת לבשל?" סנטרו מונח על כתפי בזמן שהוא מתבונן בתנועותיי.
"כשאתה גר בבית מלא בנות, אתה לומד מהר... לא הרבה דברים גבריים שקשורים תלכל הנשים תחת קורת גג אחת.." אני מושך בכתפיי. אני עדיין מחייך לזכרונות החביבים של לילות מאוחרים שקראתי לאחיותיי, או מגניב חטיפים אליהם עד לשעת השינה.
הצחקוקים שלהן גולשים במוחי ואני מבין כמה זמן גם הפסדתי איתן.
לאחר שהתעלמתי ממשפחתי בעיקר מכיוון שלא יכולתי לגלות להם מה באמת קורה איתי.
"טוב כנראה שהתגעגעתי לשיעורי הבישול עם אמא שלי.." הוא מתרגז בעצב.
"כן היא השאירה לי הרבה עבודה לעשות!" אני מחייך אליו ומחניק צחקוק כשהוא מביט בי אבל עם השעשוע ברור בתווי פניו.
"אתה מוטרד מכך, לו?"
"לא.. אני אוהב אתגרים, פשוט מעולם לא חשבתי שאצטרך ללמד את בן הז-" קולי משתתק ועוצר, עיני מתרחבות מיד על המילים שכמעט נתתי להן להחליק על שפתיי.
YOU ARE READING
27 Minutes » LS | ההמשך
Roman d'amour[ספר ההמשך שלא תורגם לעברית] [הושלם] הכל לבסוף הפך ליותר מדי בכדי שלואי יוכל להתמודד איתו. השקרים, היחסים המזוייפים והחיוכים המזוייפים. המעריצים צדקו; הם תמיד צדקו. לואי אהב את הארי, אך לא הורשה להיות איתו. כל זה כבר הספיק והוא לא רצה לחיות חיים מזו...
