פרק ראשון והוו!
כתבתי לפני זה פאנפיקים, אבל זה אחד על לארי אז אני מקווה שיהיו יותר קוראים
מקווה שתאהבו!
~~~
נ.מ. לואי
יצאתי מהאוטו והסתכלתי על הבית שממולי. הוא היה בגודל רגיל יחסית לבית, וכל הבתים בשכונה היו יחסית זהים לו.
דייזי ופיבי רצו מצחקקות לתוך הבית ואחריהן פיזי, אני ולוטי נשארנו לעזור לאמא עם המזוודות. הנחנו אותם בכניסה לבית ועשינו סיבוב בבית, שמבפנים היה הרבה יותר גדול ממה שחשבנו.
כשעליתי למעלה ראיתי שהבנות כבר תפסו את כל החדרים בקומה, ואמא שלי התמקמה בחדר היחיד שבקומה האמצעית.
נאנחתי וירדתי למרתף. היה שם חדר גדול ועוד דלת שהובילה לחדר קטן יותר. חייכתי לעצמי. הבנות ישתגעו שידעו שלי יש שני חדרים.
כבר התתחלתי לדמיין מה אני אשים איפה, כשאמא שלי ירדה למטה. "המובילים יגיעו רק מחר, אז חשבנו בינתיים לפרוק את מה שיש לנו ולאכול ארוחת צהריים. אכפת לך ללכת לקניות עם לוטי? יש מרכז קניות קטן בהמשך הרחוב ונתתי ללוטי רשימה של מה שצריך וכסף אבל אני לא רוצה שהיא תלך לבדה בשכונה החדשה" היא אמרה.
הנהנתי ועליתי למעלה. לוטי ואני יצאנו החוצה. "נפרדת בסוף מהג'ייק ההוא?" שאלתי אותה. "כן, הבנו שזה יהיה קשה לשמור על קשר ממרחק" היא אמרה בעצב. "יופי, גם ככה לא אהבתי אותו" אמרתי והיא גלגלה את עינייה. אני אח מגונן, מהסוג הזה שיאיים על חייו של הבחור. וכשיש לי ארבע אחיות, יש המון בחורים לאיים עליהם. הן מתלוננות כל הזמן אבל אני בסך הכל דואג להן.
אחרי הליכה קצרה הגענו למרכז קניות שאמא דיברה עליו. הסתכלתי על הרשימה "זה יהיה מהיר יותר אם נתפצל. את תלכי לסופר ואני אלך למאפייה" אמרתי לה.
קרעתי את הרשימה לחצי ונתתי לה את החצי שהיא צריכה. היא התרחקה לכיוון הסופר בזמן שאני פניתי למאפייה.
נכנסתי למאפייה וריח של מאפים טריים היה באוויר. לקחתי כיכר לחם, שפתאום התנגשתי במשהו ושמעתי משהו מתכתי נופל.
הסתובבתי וראיתי בחור עם סינר ומתחתיו היה מגש מלא במאפים שכנראה נפל בגללי. "אופס" אמרתי במבוכה "היי" הוא חייך אליי.
נתתי לעצמי שנייה לבחון אותו. הוא היה נראה בגילי למרות שהיה גבוה ממני בראש בערך. היה לו שיער חום מתולתל ועיניים ירוקות יפיפיות. רגע מה?! לא. לא יפיפיות פשוט... ירוקות. כן. (ה.כ. תחזור לאייפונים לואה).
הוא הסמיק וחייך אלי חיוך קטן וחייכתי אליו בחזרה "מצטער ש... הפלתי לך את המגש וזה" אמרתי והתכופפתי להרים את המאפים והמגש (ה.כ. טעות נוראית בשביל לואי, תצפית נהדרת על התחת של לואי בשביל הארי). אחרי כמה שניות (ה.כ. שבהה לך בתחת) הוא התכופף ועזר לי גם.
באתי להרים את המאפה האחרון שהידיים שלנו התנגשו ומיהרתי למשוך את היד. המתולתל הסמיק והרים את המאפה האחרון למגש ונעמד.
"אני הארי" הוא חייך אלי. "לואי" אמרתי לו. "לואי אתה בא?" לוטי שאלה מבחוץ. שילמתי על הלחם, ושלחתי לבחור המתולתל חיוך אחרון לפני שיצאתי מהמאפייה.
YOU ARE READING
מה היה קורה אם - Larry Stylinson
Fanfiction-גמור- לואי ומשפחתו עוברים לגור בהולמס צ'אפל. הכל כרגיל עד שאמא של לואי שולחת אותו למאפייה לקנות לחם והוא פוגש שם בעובד חתיך וחמוד שגורם לו לפקפק במיניות שלו. מה היה קורה אם הבנים לא היו הולכים לאקס פקטור. **כל הבנים באותו הגיל **לנייל לא הולכת להיו...
