בתמונה: ג'ארי היפיופים שלנו
השיפ הכי מדהים ביקום
אני מדלגת על החפירות היום
תהנו
~~~
נ.מ. הארי
ישבנו כולנו בשולחן הקבוע שלנו בקפיטריה. טוב, כולנו חוץ מלואי. פתאום ראיתי אותו הולך לכיוון שלנו עם מגש ביד "לואי!" חייכתי.
ואז אלינור הגיעה ומשכה אותו לשולחן שלה ושל החבורה הדוחה שלה. הוא שלח לי מבט... מתנשא? מתנצל? אני לא בטוח. שנאתי את אלינור באותו רגע, ואולי קצת, קצת, את לואי.
הוא מנסה לגרום לי לקנא? זה הקטע? למה בכלל הוא ירצה לגרום לי לקנא? אולי הוא מקנא בג'וני והתוכנית של קייטי עובדת? המון שאלות התרוצצו בראשי, עד שהחלטתי לעשות משהו עם זה. אם הוא מקנא, אני צריך להמשיך בתוכנית, לא?
ראיתי את ג'וני נכנס לקפיטריה וניגשתי אליו. "היי" חייכתי ונישקתי לשפתיו נשיקה קצרה. הוא חייך "רוצה לשבת איתי ועם השאר?" חייכתי אליו. "אמ... אוקיי" הוא חייך בחזרה והלכנו לכיוון השולחן.
"תכירו כולם, זה ג'וני, חבר שלי" אחזתי בידו והצגתי אותו לחבורה. "אמ... היי" הוא אמר בחיוך ביישן. זאין גיחך. "קרה משהו זאין?" שאלתי אותו ותקעתי לו מבט "לא, כלום, סתם" הוא אמר וניסה להוריד את החיוך מהפנים שלו
"אני פשוט לא יודע אם כדאי לו לשבת כאן איתנו כי לואי עלול לבוא אליו עם סכין" הוא גיחך "או כפית" נייל התפקע מצחוק "תסתמו" ליאם סינן. ליאם פחד מכפיות ובגלל שנייל וזאין חברים כאלה טובים הם תמיד הקניטו אותו על זה.
"הו, לא שמעתם? ללואי יש חברים חדשים" רוני אמרה ויכולתי לשמוע שהיא כועסת. "תרגעי בייבי" זאין ניסה להרגיע אותה. "איכס בלי רומנטיקה בזמן האוכל" נייל גיחך. כולם צחקו וראיתי את לואי מהשולחן שממול מפנה את מבטו אלינו.
ברגע שהוא ראה את ג'וני עיניו הצטמצמו בכעס והוא אחז במזלג שלו כל כך חזק שהמפרקים שלו התחילו להלבין. כמעט ריחמתי עליו עד שראיתי את אלינור לוחשת לו משהו, והוא עזב את המזלג. קימצתי את אגרופי והתיישבתי. ג'וני התיישב ליידי ונראה לא בנוח.
ג'וני ממש ביישן, ההפך המוחלט מלואי. לואי הוא מסוג הילדים שיעשו טוורק לצלילי ניקי מינאז' באמצע הקפיטריה ולא יהיה לו אכפת מה כולם אומרים.
ו... עכשיו אני מדמיין את לואי עושה טוורק עם השיר Anaconda (שיר של ניקי מינאז') ברקע. ו... אני מתחיל להתקשות. ו... "אני צריך לשירותים" אמרתי ומיהרתי לשירותי הבנים.
נכנסתי מהר ולא שמתי לב שנתקעתי בלואי שבדיוק שטף ידיים. "ס-סליחה" הסמקתי ונכנסתי לשירותים. הורדתי את המכנסיים והבוקסר עד הברכיים.
פאק מה. יש לי פאקינג חבר. אני לא יכול לקבל זקפה מבחור אחר. בטח שלא רק מלחשוב עליו. עושה טוורק. עם ניקי מינאז' ברקע. אני לא עוזר לעצמי כרגע!
"הארי?" שמעתי את ג'וני מבחוץ. שיט. מיהרתי לסדר את עצמי והעלתי את המכנס והבוקסר בחזרה. יצאתי החוצה וניסיתי לא להראות לחוץ.
בחנתי את ג'וני. הוא חמוד, הוא נחמד, אבל הוא לא מושך במיוחד. לא אותי לפחות.
אני יודע שזה צבוע לשפוט רק על מראה חיצוני והכל אבל לואי... לואי פאקינג מושלם. יש לו שיער מושלם ועיניים מושלמות ופרצוף מושלם וגוף קטן ומושלם ותחת מושלם והוא פשוט מושלם. חוץ מהעובדה שהוא סטרייט.
"הארי?" ג'וני העיר אותי מהמחשבות שלי על הבחור הסטרייט שאני דלוק עליו. "כן?" שאלתי. "הכל בסדר?" הוא אמר "כן הכל נהדר" אמרתי ומיהרתי לצאת משם.
אני מרגיש נוראי עכשיו. ג'וני הוא בחור טוב. הוא נחמד וביישן ומגיע לו מישהו הרבה יותר טוב, מישהו שבאמת אכפת לו ממנו ולא יהיה איתו רק בשביל לגרום לקראש שלו לקנא. לעזאזל אני בן אדם נוראי.
אבל... אני לא מתכוון להמשיך עם זה עוד הרבה. אני לא אתן לו להקשר אליי או משהו. רק עוד איזה שבוע.. ואז אני אפרד ממנו בעדינות.
ואז לואי יתאהב בי, ואנחנו נתחיל לצאת, ואז אנחנו נתחתן, ונאמץ ילדים, ואז אני אתעורר מהחלון שלי ואבין שלואי עדיין מעדיף אותן עם כוס.
לעזאזל אני שונא את החיים שלי.
YOU ARE READING
מה היה קורה אם - Larry Stylinson
Fanfiction-גמור- לואי ומשפחתו עוברים לגור בהולמס צ'אפל. הכל כרגיל עד שאמא של לואי שולחת אותו למאפייה לקנות לחם והוא פוגש שם בעובד חתיך וחמוד שגורם לו לפקפק במיניות שלו. מה היה קורה אם הבנים לא היו הולכים לאקס פקטור. **כל הבנים באותו הגיל **לנייל לא הולכת להיו...
