רוני את אוהבת אותי
זאת לא שאלה
טוב אמ היום חזרתי לבית ספר וזה דיי סבל שצריך ללבוש מכנסיים ארוכים בחום הזה
בכל מקרה
תהנו מהפרקקק
~~~
נ.מ. הארי
כבר שלושה חודשים עברו מאז שהתחילו הלימודים. בחודשיים האחרונים לואי בילה רק עם אלינור הכלבה והחבורה שלה, ואני ביליתי עם ג'וני ועם החברים שלי.
לואי התחמק ממני תמיד. הוא כבר לא בא למאפייה, רק אמא שלו או אחותו, וראיתי אותו רק בבית ספר ולפעמים בפארק עם קליפורד. הוא נמנע מלדבר איתי והוא בקושי הסתכל עליי. זה היה... זה היה כואב, אני לא אשקר.
בשיעורי מוזיקה הוא תמיד ישב לבדו ליד הפסנתר ולא דיבר עם אף אחד. ברגע שהצלצול נשמע הוא מיהר לחזור לאלינור. בדיוק כמו שקרה היום. הצלצול שמודיע ששיעור מוזיקה הסתיים נשמע ברחבי בית הספר, וכולנו אספנו את הדברים שלנו ויצאנו החוצה.
אחרי שהכנסתי הכל ללוקר הלכתי לכיוון הלוקר של ג'וני. עמדתי מאחוריו וכיסיתי את העיניים שלו "תנחש מי?" אמרתי והוא צחקק.
הוא הוריד את הידיים שלי ונתן לי נשיקה. חייכתי "אני מסיע אותך היום?" שאלתי. "אין לי היום משמרת ואני צריך לעשות שיעורי בית... מצטער הארי" הוא אמר. "זה בסדר" חייכתי. הוא נתן לי נשיקה אחרונה והלך.
הסתובבתי ופתאום דחפו אותי נגד הלוקרים. "תסתכל לאן אתה הולך, פאגוט" הרמתי את ראשי וראיתי את וויל, אחד השפוטים של אלינור (ה.כ. למי שלא יודע, פאגוט זאת סוג של קללה נוראית להומואים, כמו מתרומם בערך).
אלינור ושאר החברים שלה צחקו, ואז ראיתי את לואי. הוא עמד ליידם בשקט. הוא לא צחק, אבל הוא לא עשה כלום. הם המשיכו ללכת בעוד אלינור גוררת את לואי מהיד, ולואי הסתובב עם ראשו ונתן לי מבט אחרון לפני שהמשיך ללכת.
נתתי אגרוף חזק ללוקר ליידי והחלקתי לריצפה עם גבי כנגד הלוקרים. דמעות זלגו מעיניי.
"הארי?" שמעתי את קולה של רוני. "הארי..." היא התיישבה ליידי "מה קרה?" היא שאלה.
"ה-הוא... הוא קרא לי פאגוט ו... ולואי- לואי היה שם ו-והוא לא... הוא לא עשה כלום ו-ולואי שונא אותי כי הוא הומופוב מסריח ו-וכל החבורה הדוחה של אלינור הם הומופובים מסריחים ו- ומטומטמים ואני לא מאמין שהקראש שלי פאקינג שונא אותי ואני פשוט... אני פשוט דוחה" פרקתי הכל.
רוני הניחה יד מנחמת על הגב שלי "הארי... אתה לא דוחה. אתה מדהים וכל מי שלא יקח אותך הוא מטומטם. אני אוהבת את לואי... אבל עכשיו הוא מתנהג כמו אידיוט. אתה מדהים ואל תתן לאף אחד להוריד אותך" היא חייכה אליי.
"לך למאפייה, תהיה עם קייטי. יש לי... משהו קטן לסדר" היא אמרה לעזרה לי לקום. "תודה רוני..." מלמלתי. "מתי שתצטרך" היא חייכה.
***
נ.מ. לואי
עמדתי ליד הלוקר. אלינור והשאר הלכו כבר ואני עדיין בהיתי בלוקר שלי וחשבתי.
למה לא אמרתי כלום? הארי חבר טוב שלי יותר משוויל הדפוק הזה איי פעם יהיה. שנאתי כל שנייה שהייתי איתם ולא עם הארי.
בסופו של דבר סגרתי את הלוקר והתכוונתי ללכת אבל כשהסתובבתי...
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב חתיכת זונה ננסית כפויית טובה! אתה מוזמן לצאת עם מי שאתה רוצה, להתחבר למי שאתה רוצה, אבל אם אתה איי פעם הולך לפגוע בהארי... הו, נחש מה כבר עשית את זה! אתה חתיכת צבוע, אני באמת חשבתי שאנחנו חברים טובים! אתה יודע כמה חרא זה שונאים אותך רק בגלל הנטייה המינית שלך?! אתה הומופוב חסר רגשות, אז שאתה והחברה הזונה שלך לא תעזו יותר להתקרב להארי, או שאני אעשה הרבה יותר מרק לצרוח עלייך!" רוני צרחה עליי את כל זה בשנייה שהסתובבתי.
"אני-" "אל תנסה אפילו להגן על עצמך! בגללך הארי יושב עכשיו באמצע המסדרון ובוכה! ולמה?! כי אתה לא מוכן לקבל את העובדה שבן אוהב בן! אבל תן לי לומר לך משהו, זאת המציאות, אז או שתתרחק, או שתתמודד איתה!" היא צרחה עליי שוב.
"הוא... הוא בוכה?" שאלתי בחוסר ביטחון לא אופייני לי בכלל. "אל תתחיל לרחם עליו פתאום, כי זה נראה שלפני כמה דקות לא היה אכפת לך שפוגעים בו ככה" היא לא צרחה הפעם אבל היה אפשר לשמוע שהיא עצבנית. "אני לא... אני לא רציתי שהם יקראו לו ככה" השפלתי את מבטי. "אז יכולת לומר משהו" היא אמרה בטון קצת יותר רגוע, אחרי שהבינה שאני באמת מצטער.
"אני לא רציתי לפגוע בו... אני לא יודע. אני קפאתי. אני כל כך מצטער, אני בחיים לא ארצה לפגוע בו. מה אני צריך לעשות כדאי שהוא יסלח לי?" שאלתי בשקט. "אתה צריך לשאול אותו, לא אותי" היא אמרה.
"רוני..." מלמלתי "מה?" היא שאלה. "אני צריך חיבוק" אמרתי. היא חייכה וחיבקה אותי, ואני חיבקתי אותה בחזרה. "אני לא... אני לא אוהב להיות איתם. כל מה שהם עושים זה... זה לרכל על אנשים אחרים ו... והם כולם עשירים מעצבנים ומתנשאים ו... ואת צדקת... אלינור באמת כלבה" מלמלתי. "ברור שצדקתי" היא אמרה וגילגלתי את עיניי.
"איפה הארי?" שאלתי אחרי שהתנתקנו מהחיבוק. "הוא אמור להיות במאפייה" היא אמרה.
הנהנתי, יצאתי החוצה ומיהרתי לאוטו. הוצאתי את הטלפון וראיתי שאמא סימסה לי שהיא מסיימת את העבודה מוקדם אז היא תאסוף את הבנות. סימסתי לה בחזרה שאני כנראה אאחר ושלא יחכו לי. נכנסתי לאוטו ונסעתי למאפייה. לא משנה מה אני צריך לעשות, אני הולך לגרום להארי לסלוח לי.
YOU ARE READING
מה היה קורה אם - Larry Stylinson
Fanfiction-גמור- לואי ומשפחתו עוברים לגור בהולמס צ'אפל. הכל כרגיל עד שאמא של לואי שולחת אותו למאפייה לקנות לחם והוא פוגש שם בעובד חתיך וחמוד שגורם לו לפקפק במיניות שלו. מה היה קורה אם הבנים לא היו הולכים לאקס פקטור. **כל הבנים באותו הגיל **לנייל לא הולכת להיו...
