מה היה קורה אם - Larry Stylinson

פרק 19

בציגחלגללגחגחכחוגלד נחשו מה הגיע לי היום?
רמז: המרצ' של לואי פאקינג טומלינסון אני מתחרפנתתתת אני פשוט צרחתייייי
אה ועוד משהוווו
לכל מי ששלח לי הודעה בפרטי, הוואטפד שלי טיפה נדפק אז זה לא נותן לי לענות בחזרה, אז אל תחשבו שאני חרא או משהו שאני מסננת
אמאמ אני אפסיק לחפור כרגע
Mood: Santa tell me
(הנה ליבי עשיתי שיר של אריאנה בשבילך)
~~~

נ.מ. הארי

"הארייי" לואי כמעט דילג אליי כשראה אותי בבית ספר. "כן לואי?" צחקקתי. "אתה יודע מה יש מחר הארולד?" הוא שאל בחיוך.

"מחר יוצאים לחופשות כריסמס" החזרתי לו חיוך. "נכון מאוד הארי, ואתה יודע מה קורה בכריסמס?" הוא שאל באותה נימה מאושרת כמו מקודם. "לא יודע... כריסמס? סנטה מביא מתנות?" שאלתי "כן אבל... מה קורה... יום לפני כריסמס?" הוא אמר "אמ... ערב כריסמס?" זייפתי בלבול. "שום דבר אחר?" הוא שאל בתקווה "לא שאני יודע" הנדתי בראשי. החיוך שלו ירד לאט "נכון... נכון, שום דבר. אני פשוט... אלך לכיתה" הוא אמר והתרחק.

אני יודע שיום ההולדת שלו בערב כריסמס, כולם יודעים, הוא חפר על זה במשך כל השבוע האחרון. אבל אנחנו מארגנים לו הפתעה. החלטנו שכולנו העמיד פנים ששכחנו מיום ההולדת שלו ואז נפתיע אותו. למרות שכואב לי לראות אותו כלכך מבואס... זה למטרה טובה.

***

אני וליאם נכנסנו לכיתת המוזיקה, השיעור האחרון שלנו לפני החופש. המורה למוזיקה כרגיל שחרר את כולם לעבוד, אבל אז הוא פנה אל חמישתינו.

"אז... חשבתם על עניין הלהקה?" הוא שאל אותנו. "אמ... כן, אני חושב שאנחנו רוצים לעשות את זה" ליאם ענה בשם כולנו.  "נהדר, כי... יש איזו תחרות להקות בלונדון... הולכים להיות שם להקות מכל בריטניה ואפילו מכל העולם, ואני ממש צריך להקה שתייצג את בית הספר שלנו. מה אתם אומרים?" הוא שאל.

הייתי בשוק ונראה שגם האחרים היו בשוק. תחרות להקות?

"אנחנו נעשה את זה" שמעתי את לואי אומר סובבתי במהירות את הראש שלי אליו. הוא חייך בביטחון "מה כבר יש לנו להפסיד? גם אם לא ננצח, זה עדיין טיול ללונדון חינם" הוא אמר.

כמה מלמולי הסכמה נשמעו "אז סוכם? אתם עושים את זה?" המורה שאל. כולם הנהנו. "אז אתם צריכים שם ללהקה, כדי שאוכל להגיש מועמדות" הוא אמר.

"מה עם... וואן דיירקשן?" שאלתי (ה.כ. לע הארי אתה גאון מאיפה הבאת את השם המקסים הזה).

"מה?" ליאם שאל בבילבול "אמ... זה שם מגניב" מלמלתי. "זה שם טוב" נייל אמר. "אז הסכמנו על וואן דיירקשן, נהדר. בתחרות אתם צריכים לגשת עם שלושה שירים, אז כדאי שתתחילו לעבוד" הוא חייך וטפח על כתפי.

"אז... שנתחיל?" לואי שאל. כולם הנהנו, והתיישבנו וניסינו לכתוב שירים.

נייל וזאין היו נוראיים בזה, אני וליאם עוד איכשהו הצלחנו בערך, אבל לואי... לואי היה פשוט מוכשר בזה. אני לא אשקר, חלק ממני קיווה שהשירים האלה, אפילו אחד מהם, הוא עליי.

לשיר הראשון שהוא כתב קראו 'Best song ever'. לשיר השני קראו 'Clouds'.

לשיר השלישי קראו 'Little things' והוא היה הדבר הכי יפה שאי פעם ראיתי. המילים היו כל כך מרגשות ורומנטיות, ואני יודע שללואי אין ממש על מי לכתוב את זה, אבל בכל זאת מתתי מקנאה.

נייל ולואי התחילו להלחין את השיר הראשון, בזמן שאני, ליאם וזאין ניסינו לשיר אותו לפי המנגינה.

הזמן עבר מהר והצלצול האחרון לאותו היום נשמע. כולנו ארזנו את החפצים שלנו ויצאנו החוצה. אני ולואי יצאנו מבית הספר וכבר היה אפשר להרגיש את הקור של תחילת כריסמס. לואי נראה קופא

"הכל בסדר לו?" שאלתי אותו. "ש-שכחתי להביא ג'קט" הוא מלמל. צחקקתי, הורדתי את הסווטשירט שלי ונתתי לו אותו. לואי הזדחל לתוכו והג'קט שלי הגיע לו כמעט עד הברכיים, השרוולים מכסים לגמרי את הידיים ולעזאזל, הוא נראה כל כך חמוד ככה.

חייכתי "אתה חמוד" אמרתי והוא מיד הסמיק. "אני מצטער... אני... זה נפלט לי" הסמקתי גם כן.

הוא חייך "זה... זה בסדר. חוץ מזה שאני לא חמוד, אני גברי ולוהט" הוא אמר. "בטח" צחקקתי. הוא גלגל את עיניו "אם לא היה פה כל כך קפוא הייתי מוריד חולצה כדי להוכיח לך" הוא אמר. "אני לא הייתי מתנגד" צחקתי והוא נתן לי מכה קטנה ביד.

"אני ראיתי אותך כבר בלי חולצה, ואין לך שרירים כמו שאתה חושב" אמרתי "מתי לעזאזל ראית אותי בלי חולצה? חתיכת סוטה!" הוא אמר "בים... זוכר? הלכנו כולם לים, ואתה, כמו כל גבר אחר בערך, לבשת בגד ים אבל בלי חולצה... זוכר?" אמרתי לו

"הו... בים... באותו היום שראיתי לך את הזין" הוא חייך והרגשתי את לחיי מאדימות. "כן... זה" אמרתי בשקט והוא צחקק. "יופי, אז שנינו סוטים, עכשיו אפשר ללכת הביתה? לא יזיק לי שוקו חם ואיזה סרט כריסמס קיטשי" הוא חייך. צחקתי "גם לי לא" הסכמתי ונכנסנו לאוטו של לואי. הוא התניע ונסענו לביתו.

הרגשתי תחושה חמימה ממלאת אותי, ללא ספק מרגישים את הכריסמס באוויר.