הודעה חשובה:
מכירים את זה שיש לך מחסום כתיבה?
אז לי יש אחד כזה עכשיו...
אני אשתדל להעלות פרקים בתדירות גבוהה. ואני אשתדל לכתוב כמה שיותר.
ואני מצטערת שאתם מחכים הרבה זמן לפרקים...
יש לכם מוזיקה נחמדה אם אתם רוצים לשמוע במהלך הפרק.
המנגינה הזו מדהימה בעייני
״ויוֹלה... הוא כאן״ הזהיר אחד מן האנשים שעזר לה לעבוד בשדה.
בעיירה קטנה, חיה לה משפחה שאיבדה את כספה.
כי גנבו להם את זרעי היבול.
במשפחה היו איכר אילם ובתו.
ויוֹלה הייתה אישה צעירה וחרוצה, שלא נתנה לאף מטרד לעמוד בדרכה.
כשאחד מעובדיו של המלך, שהגיע לגוות מיסים עצר ליד השדה הוא חייך את חיוכו השטני.
״שמעתי שזרעי היבול שלכם נלקחו״ אמר.
ויוֹלה גלגלה את עיניה.
היא המשיכה את עבודתה. היא עיבדה את האדמה
״אבל התירוץ הזה לא אמין״ אמר.
נמאס לה מכך.
״זה לא תירוץ! תקשיב לי טוב אדון קופר-״
״אני יודע שאביך גאה מידי בשביל להביא למלך כסף״ אמר קופר.
״הוא לא גאה מידי... הוא עני מידי!״ אמרה בכעס. ״אנחנו אוכלים שאריות כבר חצי שנה. מן הראוי שמלך ידאג לעם שלו!״
הוא תפס בשמלתה בכוח. ״למה את תמיד הופכת הכל לקשה כל כך?״ שאל.
האישה התנגדה. אך אחיזתו הייתה חזקה ממנה.
״זה המצב. אין לנו כסף. ואנחנו לא גונבים. הגנבים האמיתיים נמצאים בארמון, המלך והמלכה״
אמרה.
״עכשיו לך מכאן קופר, לפני שאקבור אותך בחול במקום את הזרעים״ הזהירה אותו.
למרות שהיא הייתה לכודה באחיזתו, היא איימה עליו. זה גרם לו לעזוב אותה.
״רק שתדעי... אביך האילם ימות בקרוב, ואת לא נשואה. הבית לא ישאר שלך.
וכשתהיי עצובה וחסרת בית, את תחזרי אליי על ארבע״
״אני לא עד כדי כך נואשת להתחתן״ החזירה לו. ״בטח שלא איתך״
קופר עזב בכעס.
YOU ARE READING
האבירה השחורה
Historical Fiction(המשך לספר ״האסיר במסכה״) תמיד יש את הסיפורים האלה, שמתחילים במשפט היה היה פעם עם נסיכה חכמה ואינטליגנטית, נסיך יפה תואר ואמיץ לב ואביר שחור מרושע. הסיפורים בהם הנסיך מציל את הנסיכה הסיפורים בהם האביר השחור מקומו בגיהינום להיות נידון בייסורי נצח...
