III

67 5 4
                                    

״בהצלחה ליאונרדו״ אמרתי.
הוא חייך והנהן.
טום הביא לנו חרבות אך לליאונרדו הייתה תוכנית אחרת.
הוא שלף מחגורתו שתי סכינים.
״אני מעדיף שלנילחם כך״ אמר.
לקחתי סכין אחת. ״טוב. זה יהיה אתגר בשבילי״ אמרתי בחיוך.
הקרב החל.
החזקתי את הסכין
ליאונרדו לקח צעד קטן קדימה והביט בי בלי למצמץ. הוא זרק את הסכין לעברי אבל התחמקתי במהירות.
הסכין כמעט פגעה ברוברט.
תורי לתקוף.
רצתי אל ליאונרדו והחזקתי בנשק בחוזקה.
אך הוא התחמק.
הוא התחמק באופן מהיר כל כך.. לא הצלחתי לעקוב אחריו.
הוא לקח את הסכין שלו ורץ אליי. הייתי מוכנה לתקוף אך האסטרטגיה שלו הייתה שונה ממה שציפיתי.
לבסוף הוא הצליח לפגוע בי. שריטה התנוססה בידי.
הפסקתי להילחם והוא כיוון את הסכין לפניי
״הזהרתי אותך קפטן״ אמר וחייך.
אבל לא הייתי מוכנה לוותר.
משכתי במהירות את הסכין מידו ושרטתי אותו בצווארו.
קארמה ידידי, זוהי קארמה.
כל גופו התכווץ מכאב אך עיניו האפורות היו נשואות אליי.
״לא רע״ אמר.
נראה שפגעתי בו בחוזקה, הקרב נעצר לפתע.
הייתי בטוחה שהוא נפגע, הוא לא המשיך להילחם.
עזרתי לו.
אך הוא דחף אותי בעוצמה

גבי התנגש בעץ.
לא יכולתי לזוז.
תאמינו או לא זה היה אחד הקרבות הקשים שהיו לי. אך גם אחד מן המעניינים ביותר.
לפתע סכין הושלכה לעברי.
היא פגעה בחולצתי. ונעצה אותה בעץ. מונעת ממני לזוז.
עוד סכין כמעט פגעה בי. הפעם בצד השני שלי.
עכשיו בכלל לא יכולתי לזוז.
ליאונרדו השליך אליי עדו סכין שהייתה בחגורתו
היא כמעט פגעה בראשי.
אך התחמקתי ככל שיכולתי
הוא התקרב אליי ושאל ״נכנעת?״
״לא״ עניתי.
משכתי את עצמי הרחק מן העץ.
החולצה שלי נקרעה היכן שננעצו בה הסכינים אך לפחות הייתי חופשייה.
״אני לא נכנעת כל עוד אני עומדת על הרגליים״
לקחתי סכין אחת והנפתי אותה אל פניו של ליאונרדו.
אך הוא התחמק בצורה מושלמת.
הנפתי אותה שוב, אך רק צליל קריעת הרוח בסכין נשמע
גם הוא לקח לעצמו סכין שהייתה תקועה בעץ.
והוא תקף. אך במקום להשליך אליי אותה הוא תקף בכך שרץ אליי.
מבטו היה קודר. כאילו הוא מנסה להרוג אותי.
אך לא נתתי לו לעצור אותי.
שנינו היינו קרובים כל כך, הסכין שלו הייתה כמעט נעוצה בצווארי בזמן שהסכין שלי כמעט הייתה נעוצה בחזה שלו.
שנינו החלטנו לסיים כאן את הקרב. אם לא הוא ימשיך עוד הרבה זמן.
הוא לא יכול להביס אותי.
אני לא יכולה להביס אותו.

לאחר הקרב, שנינו היינו עייפים.
״אני חייבת להודות״
״מעולם לא פגשתי אביר מטיל סכינים. אתה מרשים אותי״
הוא השתחווה מולי וצחק ״תודה לך הגבירה״ אמר.
״בבקשה אל תשתחווה לי״ אמרתי.
״ומה לגבי הצטרפותי למסדר? אני יודע שאף אחד מאיתנו לא ניצח-״ החל אך קטעתי אותו.
״מעולם לא ראיתי איש שנלחם בטקטיקות כה מהירות וזורק סכינים בדיוק מושלם. זה יהיה כבוד אם תצטרף אלינו״ אמרתי.
״אבל זה תלוי גם באחרים. תצטרך לעבור את אישורם״
רוברט הנהן ברצון וחייך.
טום אמר שהוא ישמח.
גם דומיניק
ג׳ק אמר שליאונרדו והוא צריכים להתאמן לעיתים קרובות.
ויל הסכים. וגם איוואן.
״ברוך הבא ליאונרדו״ אמרתי
״העונג כולו שלי, קפטן״ אמר ונישק את ידי.

האבירה השחורה Where stories live. Discover now