פגישה בבית של השני {26}

344 31 8
                                    

נ.מ טאהיונג.

נסענו, עברתי את הכביש, את המדרכה והאנשים שהולכים בה, לא היה אכפת לנו מכלום, רק ג'אנגקוק ואני היינו בעולם, מידיי פעם מסתכלים בעיניים אחד של השני ומרגישים את המבט הממגנט אותנו לקירבת האחר אבל בשביל לא לדפוק את הרכב באיזה קיר ולהרוג סביר להניח גם אותנו וגם עוד הולכי רגל החזרתי את מבטי לכביש,
הייתי לחוץ אני יודע, והרגשתי את זה גם על האחר שישב לידי אבל שנינו ניחמנו את עצמינו בדרכים שונות, כל אחת פחות מועילה מהשניה.
יד אחת שלי הייתה על ההגה והיד השניה הייתה בידו של ג'אנגקוק לא נותנת לשום דבר להוציא אותה משם ו.. טוב אהבתי את זה, את ההרגשה הזאת כאילו אני של מישהו, שידאג לי וישמור עלי, כי הנה אפילו הוא מחזיק את ידי כסימן לזה, כשחושבים על זה אפשר לחשוב גם הפוך שהוא שלי ולא שאני שלו כי.. אחרי הכל אנחנו מחזיקים ידיים ביחד,
אני לא כל כך יודע איך להסביר אבל פשוט לג'אנגקוק יש תחושה של ביטחון,כאילו הוא אומר שהוא לא יתן לאף אחד לעשות לי משהו רע אבל בלי מילים, רק לפי המבט, ככה שזה הרבה יותר הגיוני שאני שלו.
אחרי עוד עשר דקות של נסיעה הגענו לבית שלי, עצרתי והחנתי את הרכב, ג'אנגקוק בא לצאת אבל משכתי את ידו שעדיין הייתה מחוברת לשלי וסימנתי לו להישאר ברכב, הוא הביט בי בשאלה בלי להגיד כלום וחיכה שאתחיל לדבר, נאנחתי עמוקות, ידעתי שאני זה שעצר אותו ואני זה שהוא מחכה לשמוע, למרות שלא רציתי להגיד את הדברים האלה, התחלתי,
"אוקי.. אז כמו שאמרתי לך אבא שלי היה צייד, ו.. אני לא כל כך יודע מה הולך לקרות בתוך הבית שלי אבל אני רוצה שתדע ש.. אני אהיה לצידך בכל דבר שתצטרך, אני אפילו אעמוד נגד אבא שלי אם צריך" אמרתי, אומר את הכל בלי להפסיק.. טוב כמעט הכל "קוקי" אמרתי לו בידיוק כשהוא פתח את פיו לענות לי על מה שאמרתי לפני רגע "מה?" הוא אמר לבסוף " אני רק רוצה שתדע שאני אוהב אותך, אוקי?"
סיימתי להגיד וישרתי את מבטי אליו משדר לו ביטחון של 'לא משנה מה יקרה אני איתך' הוא הינהן ויצאנו מהרכב, מפרידים את הידיים שלנו בשביל שנוכל לצאת.
עמדתי מול הדלת ופתחתי אותה, נכנס ראשון כשג'אנקוק אחרי,
אני לא יודע מה ציפיתי כשפתחתי את הדלת אבל זה לא היה זה, השולחן על הסלון היה מסודר יפה, כאילו ישבו שעות לסדר כל סכו"ם בקפידה וריח טוב של מאכלים עלה מתוך המטבח והתפשט בבית כולו,
אחרי שהיכתה בי ההפתעה בכניסתי הביתה חיפשתי את אבי בעיניי, בודק איפה הוא, וגם אז לא האמנתי למראה עיניי,
אבא שלי יצא מהמטבח עם סינר קשור סביב מותניו וחיוך גדול היה על פניו "בואו היכנסו" אמר לנו בחינניות והסתכלתי עליו כלא מאמין, רגלי צעדו כשהמוח שלי עדיין לא עיקל והתיישבנו בכיסאות ליד השולחן שהיה מסודר כל כך, הבטתי לפה ולשם, אפילו לא מבין למה אני מופתע כל כך, אני אמור להיות שמח, אבא שלי לא יעשה לג'אנגקוק כלום... או שזה רק מלכודת ויש משהו באוכל?? חשבתי ישר אבל אז הרגשתי את מוחי מתרוקן כשמישהו החזיק בידי בחוזקה, לא עוזב, הסטתי ישר מבט לכיוון ידי שהייתה מונחת על ירכי וראיתי את ידו של ג'אנגקוק תופסת בשלי, הרמתי את מבטי לאבי בחזרה, לא מייחס לזה כל כך חשיבות, כשפתאום הרגשתי יד מלטפת את ירכי, הורדתי מבט ניבהל לידו של האחד שטיילה הלוך ושוב על ירכי כל פעם מחדש גורמת לפרפרים לגדול,
לא נבהלתי מעצם מעשיו אלא מהמקום שהוא עושה אותם, פתחתי את פיו להגיד לו משהו, אבל ראיתי מזווית העין את מבטו של אבי מכוון עלינו ושתקתי מייד, במקום זאת לקחתי את הטלפון שלי נכנסתי לצ'אט והתחלתי לכתוב לשני הודעה
'מה אתה עושה אנחנו בבית שלי?' שלחתי והמשכתי לכתוב ישר 'אם אבא שלי יראה אותך זה הסוף שלך, ולא בגלל שאתה איש זאב' שלחתי גם את זה וכיוונתי לו מבט חד ואז העברתי את מבטי לטלפון שלו, מרמז לו דיי ברור לקחת אותו ולקורא את ההודעה, הוא הבין את זה ולקח את הטלפון ביד אחת בלי להוריד עדיין את ידו מירכי שכרגע הייתה בדרך הלוך, גורמת לפרפרים שלי בבטן להיות ענקיים, הבטתי עליו בזמן שקרא את ההודעה וגיחוך עלה על פניו, הוא הוריד סוף סוף את ידו והחזיק בה את הטלפון, כשראיתי שהוא התחיל לכתוב משהו 'טוב טוב אוקי אם אתה לא אוהב את זה אתה יכול להגיד אין לך למה לשקר' הוא כתב לבסוף, כאילו שוכח שהוא פה לידי כתבתי לו ישר מנסה למחות 'לא זה לא זה!' שלחתי וראיתי אחרי שתי שניות הודעה נוספת 'אה אז מה זה?' הוא כתב לי וקראתי מייד מרגיש לחץ מסביב לחזה, לא יודע מה לענות לו 'אתה רואה אתה לא אוהב את זה' הוא כתב לי אחרי שלא עניתי כיוון שהייתי באמצע לחשוב על דרך להתחמק מזה אבל עדיין לצאת טוב 'זה לא!' כתבתי ישר 'אז מה זה תגיד לי??' הוא שלח וליבי דפק על מתאיים 'פשוט.. אבא שלי פה אני.. כן אוהב את זה אפילו מאוד' ושלחתי לו בלי לחשוב הרבה, סגרתי את הטלפון והנחתי אותו על השולחן, מפחד לדעת מה יהיה ההודעה הבאה שתשלח,
הרמתי את מבטי וחשכו עיניי, הוא פה ג'אנגקוק מולי, מי שהרגע כתבתי לו שאני אוהב את זה שהוא נוגע בי!!
נרתעתי לאחורה וכמעט נפלתי מהכיסא, לא העזתי להביט בו פשוט קמתי ממקומי ורצתי הכי רחוק שאפשר מאיזור השולחן, לא שהיה לי הרבה מקום לעשות את זה אני עדיין בתוך הבית שלי אבל השירותים זה מקום מספיק רחוק, נעלתי את הדלת אחרי והתנשפתי עמוק, שמעתי רעש של התראה מאחורי הדלת של השירותים ובאותו הרגע קיללתי על זה שלא לקחתי את הטלפון.
אחרי עוד כמה דקות ארוכות שבהן התשנפתי כאילו רצתי מרתון עכשיו וניסיתי להקל את הדברים שאמרתי לאחר, פתחתי את הברז ושתפתי טיפה את ראשי, באתי לסגור אותו ומחשבה עלתה למוחי שיט השארתי את ג'אנגקוק לבד, עם אבא שלי! לא חיכיתי הרבה ופתחתי את הדלת רץ לכיוון המטבח "ג'אנג-.." התחלתי להגיד כמעט בצעקה ונקתעתי כשמבטי נעצר על המצב שבו הוא היה,
הוא מדבר עם אבא שלי, נעצרתי טיפה והבטתי בשניהם, כאילו מחפש לראות משהו מוזר בשיחה שבין השניים, אבל לא הכל היה רגיל.
"מה טאהיונג, רצית משהו?" ג'אנגקוק פנה אלי בקול רגיל ומבט מסופק על פניו בזמן שהרגשתי את החום האדום עולה על פניי "לא שום דבר ג'אנגקוק" אמרתי לו וחזרתי לשבת לידו, אבי התיישב מולנו, אחרי ששם את המרק שהכין על השולחן "אז.. אתה חבר של טאהיונגי?" הוא שאל והסמקתי טיפה למשמע שלי הכינוי שיצא מפיו  "כן, שלום אני ג'ון ג'אנגקוק" שמעתי אותו אומר, ובשביל להועיל במשהו בזמן השיחה של השניים לקחתי את הצלחות שלהם ומזגתי בכל אחת מרק עם המצקת שהיית בתוך הסיר "תודה" שניהם אמרו לי שראו מה אני עושה והינהנתי חלושות, מתיישב בחזרה במקום שלי,
"אז.. איך נפגשתם?" הוא שאל ליבי הרגיש כאילו פיספס פעימה אחת "אה אממ" התחלתי להגיד מסמן לג'אנגקוק לשתוק ולא להגיד כלום בלי שאבי יראה "אתה זוכר שאני והוסוק הלכנו ליער, לפני בערך חודשיים?" שאלתי אותו "כן" הוא ענה לי והמשכתי בלי לדעת מה להגיד "אז.. הוא היה מטייל שם, נכון שהלכנו למעיין?" שאלתי ובלי לחכות לתשובה מהצד שלו המשכתי "אז הוא היה שם גם" אמרתי לו לבסוף והחוותי בראשי לכיוונו של ג'אנגקוק, אחרי כמה דקות שידעו כמו נצח אבי הנהן לבסוף וחיוך קטן יצא מפיו.
"טוב אז ג'אנגקוק היה נחמד מאוד לפגוש אותך, אני מקווה שאני אזכה לראות אותך עוד הרבה" הוא אמר לבסוף אחרי ארוחה שקטה שכל אחד אכל את המרק שלו ומידיי פעם אמר מילה פה ושם, "כן גם לי היה ממש כיף" הוא אמר ואני לא מאמין שאני מכיר אותו כל כך טוב בשביל לדעת אם הוא משקר או לא.. או שזה סתם טעות שלי כי.. לפי קולו הוא לא שיקר,
אחרי שקמנו הלכתי לכיוון הדלת אבל ראיתי שג'אנגקוק עצר "מה?" שאלתי אותו היתקדמתי טיפה לכיוונו, הוא שתק בזמן שצפינו באבא שלי יוצא מהבית בטענה שיש לו עבודה וסגר את הדלת, "אני רוצה לראות את החדר שלך" הוא המשיך כשנותרנו רק שנינו בביתי, הוא לא חיכה הרבה וכבר התחיל לטייל בבית שלא היה גדול מידיי ותוך שניות מצא את חדרי ונכנס אליו בזמן שאני בקושי קולט מה קורה, נכנסתי אחריו
"יאא יש לך חדר ממש חמוד" הוא אמר וסומק עז עלה על פני בלי אפילו לדעת למה, נשארתי עדיין בפתח וסגרתי מתוך אינסטינקט את הדלת אחרי
"אתה יודע.." ג'אנגקוק אמר והתקרב אלי "אני עדיין צריך לברר משהו" המשיך להגיד והתקרב אלי עד שכבר היינו צמודים לדלת הסגורה מאחורי "לגביי מקודם" הוא אמר והעלה את ידו אל ירכי במעלה רגלי, גורם לגופי להשתגע ממעשיו, הוא הגיע אל ירכי ועצר "למה עצרת?" שאלתי אותו בשקט, לא מעיז להביט בעיניו, נשמתי עמוק, מנסה להוריד את הסומק על פניי, ישרתי את מבטי אל עיניו ואמרתי
"אני רוצה אותך, את כולך"




נו אז.. פרק הבא סמאט??😏😏
יאא טאה סוף סוף ארז אומץ ואמר את זה, אני גאה בחתיך הקטן
כתבתי פרק ארוך פיצוי על הפרק שעלה רק אחרי הרבה זמן מקווה שזה מתקבל..
תגיבו אם אהבתם את הסגנון הזה של הזוג, כאילו החצי קיטשיות הזאת, אם כן אני אעשה יותר אם לא.. לא אעשה, תחליטו.
שלכם mx2💜

הערת הכותבת: ירח מלא זה לא דווקא באותו הזמן בכל חודש, יכול להיות שזה יהיה כמה ימים אחרי או לפני,

my wolf boyfriend. taekookWhere stories live. Discover now