my wolf boyfriend. taekook

הורים וזה.. {17}

הרגשתי אותם, הרגשתי את שפתיו הרכות של טאהיונג, הייתי בשוק, אבל זרמתי עם זה והעמקתי את הנשיקה, הנחתי את ידיי על גופו של טאהיונג והצמדתי אותו אלי, אחרי לא פחות משניה הרגשתי את לשונו בתוך פי, וזה הרגיש טוב, כל כך. הנשיקה הייתה תשוקתית ואוהבת. הלב שלי פעם מהר ברמות מטורפות אפילו כשניתקנו את הנשיקה, ורק הבטנו אחד על השני ארוכות, זה כאילו שהלב שלי התפוצץ מרמות היופי של האחד שעומד מולי, הבטתי עליו, בחנתי כל מילימטר ומילימטר בפרצופו, אם זה הנקודת חן באפו הסולד או שפתיו שהיו מעט רטובות מהנשיקה שלנו לפני רגע. "אממ קוקי.." שמעתי אותו אומר, והבנתי שבהיתי בו יותר מידיי זמן, הוזזתי את פרצופי מיצד לצד מתעשת על עצמי ועניתי לו, בלי להרגיש שוני למשמע שם הכינוי שלי "אתה סולח לי?" הוא שאל וראיתי ניצוץ משונה בעיניו, כאילו אחוז חרטה על המעשה שעשה לפני שעות אחדות, "טאהיונג ברור שאני סולח לך" אמרתי ברכות, מתכוון למילים וחיוך ענקי נפרס על פניו של טאהיונג, ושאני אומר ענקי אני באמת מתכוון לזה, זה היה החיוך הכי יפה שראיתי אבר הוא היה מרובע בצורה מושלמת על הפנים שלו, התפללתי באותו הרגע שכל חייו הוא יחייך כמו עכשיו.
"בוא נשב טאהיונג" אמרתי ובלי לחכות לאישור לקחתי את ידו, הלכתי כמה צעדים לעץ שהיה קרוב, וישבנו ביחד נשענים עליו ידעתי שלטאהיונג יש הרבה מה לספר לי והוא חושש אז פשוט התחלתי לשאול כמה דברים שהבנתי בעצמי "אתה אמרת לג'ימין להביא אותי לפה נכון?" כשהוא שמע את זה סומק קל הופיע בלחייו והוא חייך חיוך מובך "כן" ושם את היד מאחורי העורף "ו.. עכשיו אתה רוצה לספר לי למה היית חייב ללכת הביתה?" שאלתי בשקט מפחד מהתגובה שלו, הוא התקרב אל מולי והביט בי, "אני.. כן, אני מניח שאני צריך לספר לך" הוא אמר ואנחה נשמעה בקולו "אתה לא חייב אם אתה לא רוצה" מיהרתי להגיד למרות שהדבר סיקרן אותי מאוד אבל לא רציתי ללחוץ עליו, רציתי שהוא ירגיש בנוח, הוא התקדם לעברי עוד "כן טוב אבל אני רוצה" אמר וחייך טיפה "טוב אז הבן אדם שהיה ביער זה.. היה אבא שלי" הוא אמר ועיניי נפערו בהפתעה הוא שם לב לזה ומיהר להגיד "אבל הוא לא ראה את כל הקטע הזה של אנשי זאב, הוא רק ראה אותנו ביחד מדברים ושמע ששאלת אותי אם אני רוצה להיות חבר שלך זהו" הוא סיים להגיד ואנחה ירדה לליבי.
אבל רק אחרי כמה שניות קלטתי עד כמה שזה מביך והרגשתי את פני מיתחממות, טאהיונג שהביט בי פתח את עיניו להפתעה ופרצוף מופתע עלה על פניו "אתה מסמיק! אני לא מאמין" צעק ונראה ממש בשוק מזה שדבריו גרמו לראשי להיות אדום עד שורשי שערי ועניתי לו בתגובה "אבא של חבר שלי שמע וראה אותי מציע לבן שלו חברות שאני לא אסמיק?!" אמרתי וקברתי את פני בידי בעודי שומע את טאהיונג צוחק צחוק אמיתי וטהור, וואי מה שהצחוק שלו עשה לפרפרים שלי בבטן, זה כאילו שלשמוע את זה, זה לקבל תחושת אופוריה* בלתי נגמרת בכל הגוף. הסומק עדיין מילא את פניי אבל נשמתי עמוק, ושאלתי אותו להמשך הסיפור "אז אבא שלי קיבל את זה והוא תומך בנו הוא אפילו זה שאמר לי להחזיר לך תשובה ודחף אותי לזה" שמחתי, שמחתי ששמעתי מה שהוא אמר, גם כי פשוט ראו עליו שהוא שמח ומתרגש מאוד מדבריו שלו עצמו, וגם כי ידעתי שאבי שלי בחיים לא יקבל את זה שאני יוצא עם בן אדם, אז זה הקל עלי שלפחות צד אחד תומך בעיניין. לא היה דבר שיותר רציתי לעשות מאשר לחבק אותו עכשיו, טוב אז... פשוט עשיתי את זה רכנתי לעברו ועטפתי את גופו החם, מרגיש בשבילו כמו מגן, ופשוט באותו הרגע ידעתי שאני הולך להגן ולשמור על טאהיונג יותר מעל כל אחד אחר אפילו מעצמי, כל פעם שהוא יצטרך משהו אני אהיה שם בשבילו, אני לא אתן לאף אחד לעשות לו רע, ניתקתי את החיבוק אבל מהר מאוד כבר חיברתי משהו אחר, את השפתיים, הנחתי יד על לחיו של טאהיונג בזמן שהידיים שלו היו עוד על מותני מהחיבוק, הנשיקה זזה בתיאום מושלם, עד שצליל הודעה הפריע וגרם לנשיקה להיפסק, בדקתי בטלפון שלי וראיתי שג'ימין שלח הודעה אני אהרוג אותו חשבתי לעצמי ונכנסתי לראות מה הוא שלח 'נו ג'אנגקוקה איך הולך עם טאהיונג?' שאל ועכשיו בכלל רציתי להרוג אותו 'הלך טוב עד ששלחת הודעה והפרעת' כתבתי לו ופשוט הנחתי את הטלפון בצד, חוזר להביט בחזרה בטאהיונג שהיה נראה טיפה מובך, כשהבטתי ללמטה יותר רק אז ראיתי שהטלפון שלו פתוח והמצלמה הייתה דלוקה, הוא הביט בי בציפיה "אתה רוצה שנעשה תמונה?" חצי שואל חצי אומר הוא הינהן ושינה טיפה תנוחה שתתאים לצלם, הוא הרים את הטלפון מכוון את המצלמה על סלפי ופשוט לחץ ועשה תמונות שלנו ביחד, בהתחלה שנינו היינו מתוחים ומובכים אז לא עשינו פוזות במיוחד, אבל אז התחלנו לשחרר את המתח אני לא יודע על מה הוא חשב ואיך זה הגיוני אבל פשוט אני באתי לתת לו נשיקה בלחי אז עצמתי את העיניים והתקדמתי לעברו טיפה, כל מה שתיכננתי לפגוש היה את עורו החלק והנעים אבל בסוף הרגשתי משהו מחוספס, ונשימות אפו של טאהיונג נשפו עלי קלות, שפתיים, אני מנשק את השפתיים של טאהיונג לא את הלחי שלו, אבל איך זה הגיוני? אלא אם כן שטאהיונג הוזיז גם הוא את ראשו באותו השניה, בדיוק כמוני, נבהלנו שנינו מהמגע, הוא שתק והיינו מובכים יותר, כשהרמתי מבט לטלפון של טאהיונג ראיתי תמונה מלפני רגע שלנו מתנשקים, לקחתי לו את הטלפון, הסתכלתי על התמונה מקרוב, ואהבתי את התמונה, כל כך, טאהיונג לקח את הטלפון ונראה מובך "התמונה בטעות אני אמחק אותה עכשיו" אמר ומיהר ללחוץ על מחק "לא! אל תמחק אני אוהב את המונה הזאת מאוד" אמרתי לו מהר אבל לא הספקתי בזמן והוא כבר לחץ על מחק, "אתה אוהב את התמונה?" הוא שאל והלם ניכר על פניי "כן זאת תמונה ממש יפה חבל שמחקת" אמרתי ובאמת הרגשתי מבואס, אחרי כמה רגעים שמעתי אותו אומר פתאום "אם אתה רוצה אפשר לצלם תמונה חדשה.." הציע ורק עכשיו הבנתי שיש סיכוי שגם הוא אהב את התמונה "כן אני רוצה" אמרתי ישר כמעט בצעקה וטאהיונג ציחקק מעט, סידר את הטלפון בזווית טובה לתמונה והתקרב אלי לאט, עצמתי את עיניי גם רוכן קדימה ומנשק אותו בתשוקה שמעתי את הרעש של התמונות שצילם אבל בכל זאת לא הפסקתי את הנשיקה והמשכתי, מכניס את לשוני לפיו מתחיל להישען עליו טיפה ולהיות מעליו, שם את ידיי על האדמה לצד גופו ורוכן אליו עוד בזמן שהרגשתי את שתי ידיו מלטפות את גופי ויורדות למטה לאגני, נשכבתי עליו לגמרי, בזמן שהוא על האדמה תחתי, ואני מעליו מחזיק את עצמי בשביל לא למחוץ אותו לגמרי, באתי לרדת לצווארו אבל צליל טלפון קטע את הנשיקה, לקחתי את הטלפון שהיה דיי רחוק ממני, ראיתי שזה ג'ימין, עצבים על הנער הקטן רק בערו בגופי ובכל זאת עניתי לו, לא יודעת אם לצעוק עליו או לא, אבל ברגע ששמעתי את קולו מבעד לטלפון הבנתי שזה דחוף,
"ג'אנגקוק אבא שלך שואל איפה אתה, הוא מחפש אותך ואין לי שמץ של מושג מה להגיד, הוא ידע אם אשקר לו תבוא מהר בבקשה!" צעק את זה לטלפון ופחד הלם בליבי.

וואה אז פרק 17 את הפרק העליתי בגלל שאני לומדת מהבית ואין מאושרת באדם ממני בגלל זה, אז יהיה לי יותר זמן לעלות פרקים (מקווה) כתבתי אותו בכללי אתמול אבל היום רק סיימתי אז כן כן.
לכל מי שרוצה אני מעדכנת מידיי פעם בעמוד שלי מתי יעלה פרק וכאלה, אז סתם כדאי לכם/ן להיות מעודכנים/ות ו.. כן ביי שלכם mx2💜