my wolf boyfriend. taekook

סוד שמיודע לכולם {10}

נ.מ ג׳אנקוק.

נפנפתי לשלום לטאהיונג שהלך לאוטו שלו, והתרחק לאט עד שכבר לא יכולתי לראות אותו. עמדתי בכניסה ליער מתלבט מה לעשות, ואז החלטתי שאני פשוט אסתובב טיפה ביער, וזה מוזר כי.. באיזה שהוא מקום הוא היה הבית שלי. 

חלק דיי גדול מהחיים שלי נמצא בו, המשכתי לחשוב ובלי לשים לב הרגליים שלי אוטומטית התחילו להיכנס לתוך היער.  דיי היה לי מוזר שראיתי שטאהיונג מפחד ללכת ביער, כי בשבילי זה לא הרגשה של פחד בכלל, מלא אנשים שאני אוהב נמצאים בתוך המקום הזה, אני נמצא בו מאז שאני קטן, קטן מאוד אפילו, כבר מגיל צעיר הכרתי כל מקום ומקום ביער, טוב לא את כל המקומות.. יש את המקום שבו האלפא נמצא ואף אחד אחר חוץ ממנו וכמה עוזריו הראשיים לא נכנסים לשם, אף פעם לא היה לי חשק כל כך גדול להיכנס לשם ת׳אמת, כי אבא שלי היה אחד מעוזריו המעוטים של האלפא ובשמו, קמרון. 

בגלל המעמד הגבוה של אבי אנחנו משפחה דיי מכובדת כזה.. זה מצחיק שחושבים על זה כי מכובדות וחיות זה לא הולך ביחד, אחרי הכל אני איש זאב.. זה מפחיד לחשוב שהמושג הזה של מעמדות ושל כמה להיות יותר טוב מהאחר מגיע לכל מקום בעולם! למה אי אפשר לאהוב אנשים לפי מי שהם ולא לפי המעמד שלהם.. כמו אצלנו בחבורה.. כן יש לי כמה חברים שהם גם כמוני אנשי זאב.. ואני חושב שאנחנו מאוד מחוברים אחד עם השני.. אני לא כזה יודע איך להגדיר, אנחנו פשוט חבורה כזאת, את האמת אנחנו מכירים מאז שנולדנו אז לא היה לנו כל כך קשה להתחבר, המשכתי ללכת ופתאום שמעתי רעש שהוציא אותי מהמחשבות הארוכות שלי, הסתכלתי לכיוון הרעש ולא ראיתי כלום, ישר חשפתי שאת שיניי הזאב שלי והעיניים שלי נהפכו לצהוב בוהק, התקדמתי לכיוון הרעש מוכן לכל לדבר שיבוא, הייתי קרוב לשיח שממנו הגיע הרעש, בא להוזיז אותו ולבדוק מי עומד מאחוריו, העיניים שלי הפכו לרגילות והשיניים גם אחרי שראיתי את מי שגרם לרעש

"אייש ג'ימין הלחצת אותי" אמרתי והיכיתי את חברי הטוב "זה היה המטרה אחרי הכל" הסכים איתי ורק גרם לי להכות אותו יותר "איי אבל למה אתה מרביץ לי" הוא התלונן והתחיל להתחמק כדי שלא ארביץ לו "זה גם ככה לא כואב לך אז מה אכפת לך?" שאלתי והתחלתי לצחוק "היי! זה כן כואב לי" המשיך להתלונן וקפץ עלי מאחורה "כדי לך שיונגי לא יראה אותך מרביץ לי עכשיו" אמר וציחקק גם "למה? גם ככה לא אכפת לו, אבל אתה רוצה שיהיה נכון?" שאלתי והבכתי את חברי והסתיר את ראשו המסמיק בשקע צווארי "דיי אתה מביך אותי" לחש לי "ושש הוא יכול לשמוע" המשיך להגיד ולא הפסקתי לצחוק על האהבה החמודה של ג'ימין ליונגי, הוא באמת חושב שיונגי יכול לשמוע.. אייש הג'ימין הזה "אז מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו "פשוט השתעממתי אז טיילתי כזה, ואז ראיתי אותך. מה אתה עושה פה?" שאל אותי בחזרה והתחיל לרדת מהגב שלי "אממ אני בידיוק נפגשתי עם טאהיונג" אמרתי מובך ושמתי את ידי מאחורי העורף שלי "טאהיונג?" ג'ימין שאל והסתכל לכיווני "כן, איזה מישהו שפגשתי" אמרתי וניסיתי שלא להסתכל על ג'ימין, כי אחרי הכל הוא החבר הכי טוב שלי, אנחנו מכירים כל החיים אחד את השני, לא יהיה לו קשה בכלל לראות שאני משקר, למרות שזה לא בידיוק, פשוט לא אמרתי את כל האמת "ו... הטאהיונג הזה, אתה מרגיש אליו משהו?" הוא שאל והפעם לא נתן לי להפנות את המבט ממנו, "טוב אממ את האמת שכן, הוא כזה חמוד שאי אפשר לא לאהוב אותו וזה כזה מוזר כי אני מכיר אותו רק כמה שבועות בערך" אמרתי ופשוט הייתי אדום על זה שהתוודתי על האהבה שלי עכשיו, עלה לי חיוך פשוט אידיוט על השפתיים רק מלהגיד את שמו של טאהיונג, אז אני לא רוצה לדעת מה הלך לי בלב שהתנשקנו! רגע שיט התנשקנו, וואו אני לא מאמין, רק עכשיו זה נתפס לי! דיי אני כל כך שמח שהוא מרגיש אלי משהו, רגע אבל מה אם הוא עשה את זה בשביל שאני לא אעלב או משהו? לא לא אין סיכוי אני כמעט בטוח שהוא נהנה מזה גם "היי אתה שם?" ג'ימין שאל ושוב הוציא אותי מהמחשבות שלי, אייש יש לו כישרון מיוחד לזה "כן כן" אמרתי והוזזתי את המבט אליו "אתה ממש אוהב אותו אה?" שאל ורק הסמקתי יותר "אבל ג'אנגקוק אתה יודע שלא ירשו לכם להיות ביחד, במיוחד לא כשאבא שלך קרוב כל כך לאלפא" אמר והשפיל את המבט שלו ממני "אני יודע ובגלל זה אני לא הולך לספר את זה לאף אחד, וגם אתה לא" דיברתי אליו טיפה באיום למרות שהייתי בטוח שג'ימין לא יספר כלום "כן כן ברור, פשוט סתם אמרתי, הוא נשמע בן אדם טוב, הוא עושה אותך מאושר, ואני אעשה הכל בשביל שזה ימשיך להיות ככה" חייכתי כששמעתי את הדברים שחברי הטוב אמר "אני מקווה שזה ישמר בסוד כי זה לא יגמר בטוב אם ידעו עלי ועל טאהיונג" בידיוק שסיימתי להגיד את הדברים האלה שמעתי שוב רעש אבל הפעם הוא היה קרוב, הוא היה ממש קרוב, "מי זה?" שאלנו שתינו פה אחד 

אזזזז פרק 10 ואהאהההה חח קודם ממש תודה על כל הקריאות וואו זה אשכרה 800 קריאות תודהההה אני ממש מעריכה אתכם שאתם עוד קוראים את הסיפור שלי!! כי אני מעלה פעם בממש הרבה זמן וגם הכתיבה לא הכי ברמה, ברצינות אני לא הייתי קוראת את הסיפור של עצמי. טוב אז שוב ממש ממש תודה!! אני בשבועיים האחרונים מוצאת את המקום הזה ממש מיפלט בשבילי יותר מזמנים בדרך כלל אזז מעריכה ואוהבת כל קורא וקוראת שלכם mx2 (אין לי אימוגים אז תדמינו לב סגול)