my wolf boyfriend. taekook

דאגה/אהבה {31}

נ.מ ג׳אנגקוק

התקשרתי לטאהיונג ואמרתי לו שאני חמש דקות אצלו, הוא אמר אוקי חטוף וניתק את השיחה, לא ידעתי מה הולך לקרות אצלו אבל ניסיתי לא לחשוב על זה יותר מידיי, שוב נכנסתי למכוניתי והתחלתי לנסוע.

אחרי כמה דקות של נסיעה כבר הייתי מול דלת ביתו של טאהיונג ודפקתי, חיכיתי כמה שניות עד שהוא בא ופתח לי את הדלת ״היי״ הוא אמר מובך ״בוא תכנס״ המשיך להגיד ואראה לי בידו לאיזה כיוון בבית ללכת.

לא היה צריך הרבה כדי לראות שטאהיונג אירגן בשבילי את הבית כולו, חייכתי מזה והתקדמתי לתוך חדרו, מצפה לראות גם אותו מסודר

וכן צדקתי, חדרו היה מפוקסס, מהכריות שעל המיטה ועד הדברים שמונחים בקפידה על השידה. ״סידרת את הבית בשבילי?״ שאלתי אותו בשוק, לא מאמין ״כן״ הוא ענה מוסמק, היה שקט קצר עד שטאהיונג הפר אותו ״אז.. איך היה אצל יונגי?״ שאל, סימנתי לו לשבת לידי על המיטה והתחלתי להסביר לו את כל הסיפור מהתחלה, על ג׳ימין שמאוהב ביונגי כבר מלא זמן ואיך אתמול יונגי שמע את ג׳ימין מתוודה שיש לו רגשות כלפיו, וזה שמסתבר שיש לו רגשות הדדיים כלפי ג׳ימין. ״הוו זה כזה חמוד!״ טאה צווח בקול גבוה ודק מה ששונה מאוד מקולו העבה והרגיל,

״רגע..״ הוא התחיל להגיד ״אז מה קורה עכשיו בניהם?״ הוא שאל ״עכשיו צריך לגרום ליונגי וג׳ימין להיפגש כדי שיוכלו להגיד אחד לשני שהם אוהבים״ אמרתי ויכולתי לראות איך לטאהיונג יש כבר תוכנית שלמה בראשו איך להפגיש אותם, ״כן טוב.. אבל יש בעיה אחת״ המשכתי להגיד והפניתי את תשומת ליבו של האחר מלפני ״מה הבעיה?״ הוא שאל והטעה את ראשו טיפה לצד ״עכשיו כשנפגשתי עם יונגי הוא אמר לי שהוא לא מספיק טוב בשביל ג׳ימין ושהוא לא רוצה לפגוע בו יותר אז הוא מעדיף לא להיות איתו ביחד כדיי שג׳ימין לא יפגע יותר״ סיימתי להגיד וכאב לי מאוד על יונגי וג׳ימין..

״מה? אבל איך הוא לא רואה שהוא חשוב כל כך לג׳ימין? וכל מה שהוא רוצה זה רק להיות עם יונגי?״ האחר מולי שאל והיה נראה על פניו שהוא נסער, אני יודע שיונגי וג׳ימין חשובים לו אבל זה נראה שכואב לו כאילו הוא מכיר אותם שנים,

״לא יודע טאה, לך תבין מוח של אנשים אחרים.. ועוד כאלה מסובכים כמו של ג׳ימין ויונגי״ אמרתי לו והתקדמתי טיפה לעברו בחיבוק עוטף, הוא חיבק אותי גם והניח את צווארו על שקע כתפי, היינו ככה עוד כמה זמן עד שהפרדתי את החיבוק ושאלתי ״אז.. לך משהו שנעשה עכשיו?״ הוא הביט אלי וניסה להבין את פשר שאלתי ״אבא שלי לא הולך להגיע בזמן הקרוב כי הוא נשאר לישון במשרד שלו אז.. אין למה למהר ולעשות מלא דברים״ הוא אמר ובליבי קפצתי משמחה על זה שאני יכול להישאר לישון איתו הלילה ״כן, אבל בכל זאת מה נעשה עכשיו?״ שאלתי מתעקש ״מה אתה רוצה לעשות?״ הוא שאל אותי בחזרה מנסה גם הוא למצוא משהו ״אפשר.. לשבת ולא לעשות כלום או.. אתה יודע יש לנו משהו להמשיך שלא סיימנו״ אמרתי לו, מתכנן כבר את הצעד הבא ״מה?״ הוא שאל, לא זוכר, ובלי יותר מידיי מילים התקרבתי אליו ונשקתי קלות לשפתיו ״אני שמח שעשית את זה אבל איך זה קשור למה שעשינו?״ הוא שאל אחרי שהתרחקתי ממנו טיפה ״אם אתה לא זוכר.. חבר שלך הפריע לנו באמצע בפעם הקודמת שהייתה רק קצת אינטימית״ הסברתי לו ופרצופו הפך בו זמנית למלא דברים, אם זה מסמיק ומובך, או חולמני על דברים שקרו בנינו, או לבסוף החלטי ונחוש.

חיכיתי לתגובה והוא לא אמר כלום, ניסיתי לבחון את פרצופו אבל לא הבנתי ממנו שום דבר, וזה פעם ראשונה שזה קורה לי שאני לא מבין את טאהיונג, קצת נלחצתי מזה את האמת אני לא אשקר אבל ניסיתי לא לקחת את זה קשה מידיי, ״אני רעב!״ הוא הכריז פתאום וקם מהמיטה למטבח. הלכתי אחריו בלי לחשוב פעמיים ומצאתי אותו מול המקרר הפתוח תוהה וחושב מה הוא יכול לאכול, לא הבנתי מאיפה בא פתאום הרעב הזה, אבל לא שאלתי.

״נו מצאת משהו לאכול?״ שמעתי את עצמי שואל דווקא את השאלה הזאתי מכל השאלות ״אממ לא, רוצה להזמין משהו?״ הוא שאל בלי הרבה התלבטויות וסגר את המקרר ״כן אוקי, לא אכפת לי״ עניתי, זורם ״יופי אז מה נזמין?״ הוא שאל והסתכל עלי, רק עכשיו שמתי לב שהוא עדיין מסמיק טיפה ממקודם ״לא יודע לא כזה אכפת לי, תזמין מה שבא לך״ אמרתי לו וראיתי שהוא מתלבט ״טוב אוקי, אני אזמין עוד מעט״ אמר חלושות ושוב חזר השקט, אחרי כמה דקות שאף אחד מאיתנו לא אומר כלום החלטתי לדבר בעצמי ״טאה..?״ התחלתי לשאול אותו ״מה?״ הוא שאל בחזרה ״מה קרה לך בחדר?״ התחלתי לשאול והמשכתי כשראיתי שהוא שתק ״אתה לא רוצה את זה?״ מבטו ישר עלה אלי ותפסתי אותו בעיניי ״זה לא זה קוקי..״ הוא אמר בשקט ״אז מה זה? אני רוצה לדעת בשביל לא ללחוץ עליך או משהו״ אמרתי וראיתי את מבטו מתרכך ״זה לא מזה באמת..״ הוא המשיך להגיד ולא ידעתי אם ללחוץ עליו או לא אבל בסוף לא הייתי צריך כי הוא המשיך לבד ״זה פשוט ש..״ הוא התחיל ואני נדרכתי בציפיה לדבריו ״אני מפחד שלא יהיה לך כיף איתי.. שאני אעשה איזה שהוא טעות״ הוא סיים להגיד והרכין את ראשו, לא מרשה ליצור איתי קשר עיין ״טאה, איך אתה יכול להגיד דבר כזה?״ התחלתי להגיד לא מאמין שהוא חושב ככה ״אתה כל כך ההפך מזה, אתה גורם לי אושר רק מהחזקת ידיים הכי פשוטה שיש אז אתה חושב שלא יהיה לי כיף לעשות איתך גם דברים שהם אינטימים יותר?״ שאלתי אותו מנסה להסביר לו שהוא באמת גורם לי אושר בכל דבר פשוט ״אתה יודע טאה..״ שוב התחלתי להגיד רק שעכשיו התקדמתי אליו, הרמתי את פרצופו עם האצבע שלי והוא הביט בי ״אתה בידיוק כמו יונגי עכשיו, שמפחד להיות עם ג׳ימין רק בגלל שהוא רוצה את ההכי טוב בשבילו ולא רואה שזה הוא בעצמו.. אתה גם מפחד שלי לא יהיה טוב ולא רואה שאתה כל הטוב שאני צריך״ אמרתי ולא חיכיתי יותר מידיי והנחתי נשיקה רכה על שפתיו, הרגשתי אותו מחזיר לי גם וזה גרם לליבי לפרפר, ובשניה אחת עלתה במוח המחשבה על דבריו של האלפא, זה גרם לי להירתע וללכת לאחור ממנו בלי לרצות את זה אפילו, הכל קרה כל כך מהר אבל לא נתתי לזה להפריע לי, עשיתי צעד וחצי בחזרה אליו, מתעלם מהפרצוף המבולבל שלו, ונישקתי אותו כמו שלא נישקתי מעולם, שוכח את כל הדברים שלא קשורים כרגע ואמרתי לו בלחש ״אני אוהב אותך״ 

ושוב אחרי מלא זמן פרק, אני מקווה שהוא יצא יפה, הוא פחות מעניין אבל נשאר עוד איזה עשרים ומשהו פרקים לסיפור אז עכשיו יתחיל יותר המתח, 

תשאירו תגובה אם אהבתם, אני אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הפרק 

שלכם mx2💜 

🌟I got the super star glow so..🌟