my wolf boyfriend. taekook

הסבר לחלומי《4》

פקחתי את עיניי בזהירות, לא מבין איפה אני, לא זוכר מה קרה לילה אמש הרמתי את ראשי ישר רואה את כמויות הדם ונזכרתי, בהכל,
החזקתי בבטני במקום הנשיכה מכיוון שאמור לכאוב לי כשאני קם, אבל לא, לא היה שם כלום, לא דם ולא נשיכה, לא הבנתי מה קרה הרי חולצתי וגם טיפה ממכנסי היו מלוכלכות בדם אבל בטני הייתה ריקה,
קמתי מהר מנסה לעשות תנועות שיכאיבו לי במקום בו ננשכתי, אבל שום דבר לא הרגשתי כאב, כאילו בחיים לא ננשכתי.

הסתכלתי מסביב תוהה אם זה היה חלום, אבל לא זה לא הגיוני של מי כל הדם הזה, ומה אני עושה פה? ישר חשבתי על הוסוק לא ידעתי מה אני הולך להגיד לו, אם הוא ער הוא בטח משתגע עכשיו כי הוא לא מוצא אותי ואולי... הוא פגש את היצור הזה גם?
רצתי, לא היה אכפת לי מכמויות הדם שהיו על גופי ופרצופי הגעתי לאוהל מתפלל שהוסוק ישן,
וכן הוא ישן, לא נתתי לעצמי רגע פנוי ומהר החלפתי בגדים שטפתי את פניי ושערי כמה שאני יכול מנסה להראות כאילו לא קרה כלום. לא שהיית לנו מקלחת בפניה השניה משמאל, אנחנו ביער אז שמתי את המצלמה על מצב סלפי, מנסה לבדוק אם הכל רגיל בהיתי בעצמי במצלמה שהייתה בתור מראה מאולתרת, הרמתי טיפה את חולצתי מחפש אחר הנשיכה שנעלמה כליל, ובאותו הרגע שהתחלתי להכנס עמוק למחשבותי הוסוק התעורר.

"בוקר טוב"
"בוקר טוב" עניתי הייתי חייב לשחק את זה כאילו לא קרה כלום וגם אני ישנתי רגוע במיטה שלי
"מה זה? למה אתה רטוב?" שאל אותי ותוך כדיי קם מהמזרון שלו
"אה סתם הרטבתי טיפה את השיער" אמרתי בפשטות אבל בפנים הלב שלי הלם חזק מהשקר
"אם סיימת את כל המים שלנו אתה מת" הוסוק אמר באיום
"אה באמת? ובידיי מי?"
"בידי, וביד הסכין הזאת" אמר והצביע על הסכין
"כן ממש" גיחכתי
"רוצה לראות?" אמר והתקדם לכיווני
"לא, לא מתחשק לי עכשיו, ותרגע לא סיימתי את כל המים שלנו" אמרתי והרמתי ידיים "יש לך נס"
צחקתי. כן אולי לא ממך אבל מהזאב הזה בהחלט היה לי, חשבתי לעצמי
"טוב מה אתה רוצה לעשות?" הוא שאל אותי אחרי כמה דקות שבהם כבר הספקתי לחזור למחשבות שלי
"אממ כן מה נעשה?" שואלתי את הוסוק בחזרה את אותו שאלה "אתה רוצה לחזור הביתה? אין פה כלום חשבתי שיהיה ביער הזה יותר מעניין"
"ממש אה" אמרתי וניסיתי להסתיר את הצחוק שלי מעיניו של הוסוק

אחרי שלושת רבעי שעה סיימנו לארוז הכל על האוטו
הוסוק נהג ואני...ניסיתי להירדם כל הנסיעה, אבל ברגע שהעצמתי עיניים השתקף מולי הזיכרון של אותו הזאב נועץ את שיניו בבטני וזה העיר אותי כל פעם מחדש כשהגעתי הביתה ישר עלתי לחדרי אפילו בלי לעלות את המזוודה. אבא שלי היה בעבודה ואני שמח על זה כי אז הוא היה מתחיל לחפור לי עם כל השאלות שלו על איך היה וכל זה.
סגרתי את הדלת, התהלכתי בחדר מתחיל להריץ את הכל בראש שלי כדיי לנסות להבין יותר דברים ממה שקרה,
אוקי אז הלכתי לחפש את העיניים החומות שראיתי לפני זה, הגעתי לאותו המקום ולא ראיתי כלום, באתי לחזור ואז הסתובבתי כי שמעתי רעש הסתכלתי, ומה שראיתי היה את העיניים הצהובות של הזאב איש הזה, עשיתי צעד אחורה ונפלתי מאבן, הוא בא אלי, התקדם ונשך אותי, ואז... ואז מה קרה אני לא זוכר,
התאמצתי ואז נזכרתי ראיתי את הזאב הולך, למה הוא הלך? הוא היה אמור לנאכול את כולי לא רק לנגוס מהבטן שלי, אוף לא יודע זה זאב לכו תבינו אותו, אותו, סיכמתי הכל בראשי ועזבתי את העיניין, לפחות לכמה שעות כי פשוט צנחתי על המיטה אפילו לא הורדתי נעליים פשוט הייתי עייף הרגשתי שגם מוחי לא עומד בנטל ו... נרדמתי

אז.. כע הפרק יצא לי דיי קצר וממש גרוע סורי אבל קשה לי לכתוב עכשיו אני מרגישה שיכולתי לכתוב יותר טוב אבל לא הייתי 100 אחוז בסיפור כשכתבתי אותו סליחה
שלכםmx2💜
אה ויוצא לביטיאס סינגל שלם באנגלית ב21 באוגוסט אני ממש מחכה לזה