היתומה

פרק 17

"מה?" שאל ג'ייסון, "את צוחקת עליי"

"כן.. אני דיי בטוחה שלא" עניתי לו.

ישבנו כולנו בקרחת היער, וסיפרתי לבנים על הקללה של דר.

"וואו" אמר מייקל, "זה.. הרבה לעכל"

"אלכס, יש לך משהו להגיד?" שאלתי, כי ראיתי אותו מחוויר.

"מ-מה?" שאל. הסתכלנו עליו בציפייה והוא נאנח, "פשוט חשבתי, אולי זה קשור ל-"

"אה, כבר הגעתם?" קטעה אותו איילה שבדיוק הגיעה, בעוד אנחנו מסתכלים עליה בבלבול. "יש היום ירח מלא" הסבירה.

"נכון" נזכרתי, "אני צריכה גם לנסות לדבר עם סופי, לשאול אותה לאן היא נעלמה"

האנה הצביעה על השמים. "טוב, נראה שזה יקרה ממש בקרוב" אמרה, כי השמש כבר שקעה.

"רגע" אמר ליאון, "מה עם הדיימלס הזה?" שאל.

"נכון" אמר דניאל, "אמרתן שזה מישהו מאיתנו"

"תישארו כאן כולם, וככה נוכל לראות מי זה" אמרה קים, "לא?"

"בסדר" אמרתי, "נישאר כאן ונקווה שזה יעבוד"

הסתכלתי על השמיים. הירח התחיל לעלות. קיוויתי שאני אצליח לדבר עם סופי, כי ממש דאגתי לה. אורו של הירח שטף אותו, והרגשתי את גופי משתנה לזאב. אוזניי התחדדו, גופי הצמיח פרווה, עצמותיי שינו את מקומם. כשהשינוי נגמר, הסתכלתי על כולם, לדאוג שלא יהיה עוד מקרה כמו של סופי. ראיתי את קים, משי, לין, מלודי, האנה וליסה. לא, כולן בסדר. גם ג'ייסון, דניאל, מייקל, ליאון, שון ואלכס השתנו כולם. לא ראיתי את איילה, אז הנחתי שהיא הלכה לאנשהו. אתם יודעים, היא מנהלת, בכל זאת יש לה דברים לעשות.

דניאל הסתכל עליי, ונזכרתי בבקשתו. נדרש כל כוח הרצון שלי בשביל לא להסתכל בראשו ולראות מה קרה לו בעבר. במקום זה, ניסיתי לתקשר עם סופי.

'סופי?' שאלתי.

'קייט?' שמעתי אותה במחשבותיי.

'סופי! סוף סוף! איפה את?'

'אני דיי עסוקה כאן' אמרה.

הסתכלתי במחשבותיה, וראיתי שהיא רצה, בורחת ממשהו.

'סופי, ממה את בורחת?' שאלתי בלחץ.

'אני לא יודעת' אמרה מתנשפת.

'לא יודעת?' שאלתי, 'לאיפה הלכת?'

היא לא ענתה לי, אז הסתכלתי שוב במחשבותיה. ראיתי שהיא הלכה ל.. מה זה המקום הזה? היא הייתה ביער. ראיתי שהיא חיפשה את המקום הזה כמה ימים. רציתי להסתכל למה היא עשתה את זה, אבל היא דיברה.

'אני אבוא בימים הקרובים' אמרה, 'עכשיו אני חייבת לנתק את הקשר' אמרה.

'סופי?' שאלתי. לא היה מענה.

הסתכלתי על הבנות. רגע, איפה הבנות? גם הבנים נעלמו.

'קים?' שאלתי.

'קייט?' שאלה, 'איפה את?'

'בקרחת היער' עניתי.

'בואי מהר' אמרה.

הסתכלתי במחשבותיה, והלכתי לאיפה שהיא הייתה. כשהגעתי, ראיתי את כולם עומדים ומסתכלים על ג'ייסון וליסה, שעמדו רחוק מהם, ליד צוק שיצא קצת מהיער.

'מה קרה?' שאלתי את כולם.

'ליסה סיפרה לו על איווי' נאנחה האנה.

'אז איך הגעתם לכאן?' שאלתי.

'ג'ייסון ברח, ליסה רצה אחריו, וכולם רצו אחריהם' ענתה משי.

'אל תנסי להסתכל על מה הם מדברים' הסתכלה עליי מלודי, 'זאת שיחה פרטית שלהם' ברגע שהיא אמרה את זה, ראיתי אותה באור יותר טוב. לא יודעת למה. אני מקווה שהבנות צודקות ואני סתם חושדת בה.

אחרי כמה זמן, נראה שג'ייסון וליסה הגיעו להסכמה, והם ירדו אלינו.

כשהם הגיעו, ליסה פנתה אליי. 'הצלחת לתקשר עם סופי?' שאלה אותי.

נאנחתי, ושידרתי אליהם את כל מה שקרה. ליסה הלכה אחורה, וראיתי בעיניה פחד ועצב.

'מה קרה?' שאלתי אותה.

'אני יודעת איפה היא' אמרה ליסה. כולם הפנו את מבטם אליה.

'מה? איך?' שאלתי.

'כי אני הייתי שם' ראיתי שכואב לה. 'זה המקום שבו' היא הרכינה את ראשה, 'זה המקום שבו איווי מתה'

אני לא מאמינה! הגענו ל 1.7K קריאות!! תודה רבה לכם על הכל! כל התגובות שלכם גם מהממות! אני בשוק שאתם כל כך אוהבים את הספר שלי! זאת אומרת, אני מתעוררת בבוקר ורואה איזה 10-20 התראות מוואטפאד כל יום! זה מדהים!! אני פשוט חולה עליכם❤️❤️❤️❤️❤️