היתומה

פרק 27

כמובן שיהיה לי חלום.

הפעם עמדתי בבקתת עץ, שדמתה באופן חשוד לבית של חלידה. לידי עמדה רוח הרפאים של איילין. הסתכלתי קדימה. על כיסא עץ מתנדנד ישבה אישה בסביבות גיל ה-60, ובידיה החזיקה תינוקת. לידן עמדו שתי נשים. אחת בוכה, בסביבות גיל ה-20, ואחת אשר מנחמת אותה, בסביבות גיל ה-40. הסתכלתי על רוח הרפאים של איילין, בתקווה להסבר. היא התקדמה קדימה והתחילה להסביר לי.

"זאת", היא הצביעה על האישה המבוגרת שהחזיקה את התינוקת, "הבת שלי, לילה". היא חייכה אליה בעצב. "זאת", היא הצביעה על האישה שניחמה את האישה הבוכה, "הבת שלה, הנכדה שלי, אנאבל. זאת", היא הצביעה על האישה הבוכה, "הבת שלה, הנינה שלי, אריאנה. וזאת", היא הצביעה על התינוקת, "הבת שלה, אמא שלך, יוליה".

הסתכלתי בשוק. זה אומר שאני, ליסה והאנה, באמת צאצאיות של איילין. "למה אריאנה בוכה?" שאלתי, והצבעתי על אריאנה, סבתא שלי.

איילין נאנחה. "זה.. מסובך"

"אז תגידי לי בקצרה" ביקשתי ממנה.

"בקצרה?" היא חשבה לרגע, "בקצרה, ליוליה היה את הכוח המקורי של דר"

"רגע.. מה? דר?"

"כן, ובגלל שיוליה היא יורשת לממלכה, אסור לה להחזיק בכוח הזה, כי הוא יכול להרוג אותה. אריאנה ואנאבל החליטו להוציא ממנה את הכוח הזה, והביאו מכשפה שתוציא אותו ותחזיק אותו אצלה. המכשפה שמרה אותו, אבל יום אחד הגיע תינוק ששבר את החותם על הכוח וקיבל אותו. הכוח עבר כבר יותר מדיי פעמים ולא היה אפשר להוציא אותו מהתינוק. התינוק הוא דר".

"רגע, ומה קרה ליוליה?" שאלתי, מנסה לעכל הכל.

"בגלל שיוליה הייתה רק תינוקת, והגוף שלה היה עדיין חלש, הכניסו אותה לתרדמת בשביל שהגוף שלה יוכל לעכל את האובדן של הכוח. אריאנה נכנסה איתה לתרדמת בשביל שכשיוליה תתעורר היא תוכל להיות איתה", הסבירה איילין.

"לכמה זמן היא נכנסה לתרדמת?" חששתי מהתשובה.

"500 שנה"

"500 שנה?"

"500 שנה"

"אני.." אני לא סובלת את החלומות שלי, למה יש בהם כל כך הרבה מידע?, "מי המכשפה הזאת?"

"נורה, המשרתת שלי" השיבה לי איילין, "אבל את מכירה אותה בשמה הבדוי, חלידה"

"חלידה? נורה היא חלידה?"

"אכן כן" איילין נראתה כאילו היא מקשיבה למשהו, "נראה שאת צריכה לחזור" אמרה, וטפחה לי על הראש.