התעוררתי במיטה לבנה. התרוממתי מעט והסתכלתי מסביב. הייתי בתוך חדר גדול עם קירות לבנים, ולידי היו עוד מיטות כמו זו ששכבתי בה. כנראה מישהו שמע שהתעוררתי, כי שמעתי צעדים מתקדמים לעברי. לחדר נכנסה אישה בערך בגיל ארבעים. היא התקרבה אליי, ואני אוטומטית התרחקתי.
"הכל בסדר" היא אמרה "אני לא אפגע בך" ראיתי שיש לה חלוק של אחות, אז נרגעתי קצת.
"איך קוראים לך?" שאלה בחביבות.
הנחתי שלא יקרה כלום אם אני אגיד לה. "קייט" עניתי "קייט ג'ונסון"
"שלום קייט" אמרה "אני האחות ליזה. עכשיו, מאיפה באת? סיפרו לי שהופעת בכניסה לפנימייה"
התחלתי להיזכר באירועים של השבועות האחרונים. לא. אסור שידעו. שתקתי.
"טוב" אמרה כשראתה שאני לא עונה "אז מאיפה הגעת?" שאלה.
שתיקה.
"טוב.." אני מניחה שהיא התחילה לתהות מה יש לי "מה עם ההורים שלך?"
שוב שתיקה.
"את צריכה מקום להיות בו?" שאלה לבסוף.
הנהנתי. אני בהחלט צריכה מגורים.
"אני אלך לקרוא למנהלת הפנימיה והיא תדבר איתך" אמרה וקמה.
הסתכלתי עליה בעודה יוצאת. היא נראית חמודה. אם אני באמת אהיה פה לזמן מה, כיף לדעת שיש פה מישהו נחמד. נזכרתי ביום שהכל התחיל. איך שרבתי עם ההורים שלי. איך שקמתי ביער, בלי בגדים. איך שהלכתי למרכז התרומות כדי להתלבש. איך שהלכתי שבועות שלמים וישנתי בשדות, כדי למצוא מקום מתאים לחיות. פנימייה אחר פנימייה, בית ספר אחר בית ספר. אני מקווה שזה יהיה המקום המתאים. אני לא זוכרת איך הגעתי ליער, או מה קרה עם ההורים שלי, אבל מדי פעם יש לי הבזקים מלחיצים. אני רואה דם, אני רואה חושך. אבל הכי גרוע, אני רואה פרווה. עליי.
אני יודעת שהפרק הזה די קצר, אבל זה רק כי זה הפרק הראשון. תכתבו לי אם להמשיך. אוהבת אתכם.
YOU ARE READING
היתומה
Paranormalקייט ג'ונסון הייתה ילדה רגילה, עד שאבא שלה התרושש, ההורים שלה נהרגו והיא הגיעה לפנימייה בקצה השני של הארץ. היא נכנסת לעולם של על-טבעי, עולם כשמעט אף אחד לא מאמין בו, עולם שצריך לשמור אותו בסוד, עולם מסוכן. #1 אנשיזאב 3.3.2021 #1 יתומה 28.1.2021 #1 ה...
