נקודת מבט ג'יימס:
"לואי" קראתי לעברו והוא הפנה את ראשו אליי,השפלתי את מבטי, איך אני אשאל אותו את זה? הוא כנראה יכחיש כך או כך, אז למה זה יעזור? זה סתם יצור מצב מוזר, אולי אספר לו על לירוי? "ג'יימס?" הוא שאל לאחר ששתקתי ואני מיהרתי להרים את מבטי "כן, אני צריך לדבר איתך" נכנסתי אל חדרו והתיישבתי על הכיסא שליד שולחן הכתיבה "דבר" נאנחתי חושב על איך אתחיל "יש לי חבר" אמרתי בחיוך קטן והיה נראה שהוקל לו "כבר הלחצת אותי קורד" שנאתי שקרא לי כך אך הוא מעולם לא הפסיק "מי זה?" הוא שאל והנחתי שהוא שואל את זה מתוך נימוס ולא בגלל שזה מעניין אותו אבל עדיין עניתי "לירוי גרין, הוא לומד איתי היסטוריה" זה היה קשר דיי טרי אבל אהבתי את הזמן איכות שהיה לנו "יפה לך קורד" ואני גיחכתי "לואי" התחלתי והוא הביט בי מחכה שאמשיך "לפני כמה ימים ראיתי את הארי יוצא מהבית...מה הוא עשה פה?" שאלתי והוא קפא. אני לא ממש מבין למה "סתם, דיברנו" הוא השיב ונראה מתוח. הם תמיד היו בקשר גם לפני שאני והארי היינו ביחד בגלל שהוא ואלכס היו כמו אחים "אוקיי" אמרתי בשקט, אניח לזה בנתיים יש לי דברים אחרים לעשות. קמתי מהכיסא והלכתי לחדרי.
נקודת מבט הארי:
שמעתי את הטלפון מצלצל והרמתי אותו, מסתכל על הצג ורואה שזה לואי, חיוך נמרח על פניי. עניתי במהירות "היי" אמרתי "היי האז" שמעתי מעבר הצד השני של הטלפון "מה קורה?" כל כך אהבתי לשמוע את הקול שלו "אני אחלה, איך אתה?" שאלתי "אני בסדר חוץ מזה שדיברתי עכשיו עם ג'יימס ואני חושב שהוא חושד בקשר אלינו" הוא נשמע מעט מתוח "מה הכוונה?" מעט נלחצתי ממה שאמר "הוא אמר שראה אותך יוצא מהבית לפני כמה ימים ושאל מה עשית פה, אמרתי לו שסתם דיברנו אבל נראלי שכדי שנוריד קצת פרופיל" הוא אמר ואני הנהנתי ואז נזכרתי שהוא לא רואה אותי "כן מומלץ, אני לא רוצה שיתחילו לשאול שאלות" אמרתי "רוצה להיפגש?" הוא שאל "כמובן" השבתי בחיוך.
הלכנו לפארק ופשוט דיברנו תוך כדי ששתינו משקה של סטארבאקס, אני כל כך ניהנה איתו גם אם זה רק ללכת בפארק ולדבר, אני פשוט אוהב לבלות איתו לא משנה איך.
***
התעוררתי מסיוט שהיה לי מתנשף ומזיע מרגיש את הדמעות זולגות על פניי, לבי הלם בחוזקה. זה לא פעם ראשונה שזה קורה, בארבעת החודשים האחרונים קשה לי לישון ופלאשבקים מאותו הלילה תוקפים אותי ללא הפסקה. לקחתי את הטלפון שלי רואה שהשעה שלוש ורבע לפנות בוקר, חייגתי ללואי בתקווה שיענה לי. "הארי?" שמעתי את קולו הישנוני של לואי "לואי" אמרתי כמעט נחנק מהדמעות של עצמי "הארי! מה קרה? אתה בוכה?" הוא שאל בדאגה והפעם נשמע ערני יותר "כ-כן" מלמלתי "הכל בסדר האז, מה קרה?" משכתי באפי "א - אני לא יכול יותר לואי, הלילה הזה לא עוזב אותי" רעדתי מפחד, כל מחשבה שעלתה בראשי הקשורה ללילה הזה עוררה בי פחד וכאב "אני בא אלייך" הוא אמר בהחלטיות וניתק את השיחה, אני רק ישבתי על מיטתי לא מצליח לעצור את הדמעות.
לאחר משהו כמו עשר דקות דלת החדר שלי נפתחה בשקט, ברגע שראיתי אותו הרגשתי הרבה יותר טוב, הרגשתי מוגן. הוא ניגש אלי וחיבק אותי חזק, ראשי קבור בחזהו "הכל יהיה בסדר אהוב שלי" הוא אמר ברוגע נושק לראשי נשיקה קטנה "אני לא מסוגל יותר" ייללתי, לא מפסיק לרעוד בין זרועותיו "אני יודע שזה קשה הארי אבל אתה חזק ,ואני פה איתך, תמיד."הוא אוחז בי חזק כאילו אסף את כל החתיכות השבורות שלי, הרכיב אותן ועכשיו מפחד שהן יתפרקו שוב. הרמתי מעט את ראשי והוא מחה דמעה מלחי "תודה לו, אני - אני מצטער" הוא מדהים חשבתי לעצמי "אין לך על מה האז, אני רוצה להיות פה איתך ולדעת שתהיה בסדר, זה לא מפריע לי לבוא לפה באמצע הלילה, להיפך זה מרגיע ותי להיות פה, וחוץ מזה כל זה לא באשמתך" הוא הרגיע אותי, הדמעות הפסיקו לרדת. "תודה לואי" לחשתי "אני אוהב אותך" השלחתי לפני שנישקתי את שפתיו, הוא נישק אותי בחזרה עם שפתיו הרכות שאני כל כך אוהב להרגיש על שפתיי.
שנינו נשכבנו על המיטה מחובקים ולאחר דקות אחדות שקענו בשינה עמוקה וטובה, ללא סיוטים, מלאה רק בחלומות טובים על האהוב שלי ששוכב לצידי. הרגשתי בטוח, הרגשתי שהוא המלאך השומר שלי.
צפיתן בהופעה של הארי בגראמי?
אני כל כך גאה בו
כל כך הגיע לו לזכות
חוץ מזה הוא היה מושלםםם
YOU ARE READING
Damn it! I think I'm in love - L.S
Fanfiction(הושלם) עונה שניה עכשיו בפרופיל שלי איך מנהלים זוגיות עם אקס של אחי הקטן? איך מנהלים זוגיות עם החבר הכי טוב של אחי הגדול שכל היום מתמזמז עם אנשים? איך שומרים אהבה כל כך גדולה אבל גם כל כך אסורה בסוד? אני כותבת חדשה, אני ממש מקווה שתאהבו את הסיפור. ...