נקודת מבט לואי:
"אתה בא היום למסיבה בבית של ליאו? שמעתי שהחבורה של ג'ס עומדות להגיע" אלכס שאל ולגם מהבירה שלו מייד אחר כך "לא יודע, לא נראלי" אמרתי מבלי להסתכל עליו. "למה? מלא זמן לא באת" הוא לגם לגימה נוספת והמשיך "אתה לא מתגעגע למזמוזים?" ואני רק חשבתי על הארי, ידעתי שאם אלך למסיבה הזו מישהי תתנפל עלי או משהו ואני לא רוצה שמשהו כזה יקרה, אני רק של הארי עכשיו. "אין לי ראש לזה כל כך" אמרתי מסתכל על הנוף מגג בייתו של אלכס "לך? מה קורה טומלינסון? הכל טוב?" מושלם, חשבתי לעצמי יש לי את הארי אני לא צריך יותר, לגמתי מהבירה שביידי "כן כן הכל טוב סתם אין לי ממש כוח" אמרתי במשיכת כתפיים והוא רק פלט אנחה קלה.
***
הארי ואני ישבנו על המיטה שלו ודיברנו, פשוט דיברנו וצחקנו וזה היה מושלם, זה היה כיף. "אני אוהב אותך לואי טומלינסון" הוא אמר ולבי החסיר פעימה ממילותיו הוא התקרב אלי והתיישב על ירחיי מנשק את שפתיי ברכות והמגע שלו, הייתי מכור למגע הזה. "גם אני אותך" הצלחתי להשחיל את המילים בין הנשיקות "אני מוכן" הוא אמר בשקט "אתה בטוח?" הוא הנהן. פשטתי את חולצתי במהירות ולאחר מכן עזרתי להארי להוריד את שלו, השכבתי אותו על המיטה כך שאני מעליו מנשק את צאוורו ברכות יורד לכיוון חזהו, הרמתי את מבטי אליו "אם תרצה לעצור תגיד לי" אמרתי בשקט והוא הנהן. היה לי חשוב שירגיש בנוח ושיהנה.
"זה היה מדהים לו" הארי לחש לאוזני לאחר שסיימנו, זה באמת היה מדהים "לא כמוך האז" הוא חייך את החיוך המתוק שלו וגופו הגדול היה כל כך שרירי ויפה. לא עבר זמן רב ושנינו כבר היינו שקועים בשינה טובה.
נקודת מבט הארי:
התעוררתי מהשינה העמוקה ששקעתי בה, נזכר באירועי אמש וחיוך מטופש נמרח על שפתיי. קמתי מתנוחת השכיבה לישיבה וישר הבחנתי שלואי לא נמצא בחדר. מיהרתי לקום לזרוק על עצמי משהו שמצאתי בארון וישר ירדתי למטה ולפתע ראיתי את לואי, יושב עם אלכס ואמא שלי אוכל ביצת עין ואני פשוט קפאתי. למה הוא פה? הם לא היו אמורים לראות אותו, מה אם אלכס ישאל שאלות? "בוקר טוב הארי" שמעתי את קולו המוכר של לואי קורא ומיהרתי להביט לעיניו, בשניה שמבטינו הצטלבו פרפרים החלו התעופפו בביטני. "בוקר טוב" השבתי והלכתי לכיוון השולחן.
שמעתי את הצלצול המורה שהשעה הרביעית הגיעה לסיומה, יצאתי מהכיתה הולך לכיוון הלוקר שלי אך לפני שהספקתי להגיע לואי משך אותי לאחת הכיתות הריקות. "היי! מה קורה לו?" קראתי לעברו "אולי תגיד לי אתה" הוא אמר נשמע מעט עצבני "מה?" הוא משך את כתפיו "מה קורה? אתה מתעלם ממני מהבוקר, זה בגלל אתמול בלילה?" הוא שאל הפעם יותר רגוע, יכול להיות שקצת התעלמתי ממנו היום "לא! אתמול היה מושלם" אמרתי "אז מה זה האז?" פלטתי אנחה קטנה "מה היה הקטע הזה הבוקר?" שאלתי "איזה קטע?" אני גלגלתי את עייני "למה ירדת למטה? אין לי כוח לתחקיר של אלכס, איזה תירוץ המצאת? למה לא יכולת להישאר איתי בחדר?" שאלתי והוא הניח את ידו על כתפי "בגלל זה האז?" הנהנתי "יצאתי לריצה קצרה בבוקר וראיתי את אלכס בדרך לבית שלכם אז הצטרפתי אליו, הוא לא חושד בכלום האז הכל בסדר" אני פלטתי אנחת הקלה אך עם מעט אשמה, לא הייתי צריך להתעלם ממנו. "אני מצטער" מלמלתי בשקט "זה בסדר" אמר ועטף אותי עם זרועותיו לחיבוק חם.
סיימתי את השעה השישית שהייתה כל כך משעממת, אני באמת לא מבין במה ספרות תעזור לי בחיים. הלכתי לכיוון הקפיטריה אך סטיתי מדרכי כשהבחנתי שלואי נמצא במגרש הקריקט. הלכתי לשם וראיתי שלואי מרביץ לאחד הבריונים שם שאני אישית מעדיף לתפוס מהם מרחק "לואי תפסיק!" קראתי לעברו לא מתקרב יותר מידי "לואי דיי! מה יש לך?!" צעקתי עליו, ידעתי שלואי ואלכס מאוד דומים בקטע הזה, שניהם מאוד אוהבים ללכת מכות עם אנשים שמעצבנים אותם או פוגעים באנשים שחשובים להם "לואי תפסיק!" פקדתי עליו בצעקה לאחר שראיתי את פרצופו של דילן הבחור שלואי הכה ולואי באמת הפסיק, קם ומיהר ללכת משם לאחר שזרק איום נוסף אל דילן "אם עוד פעם אחת תתקרב אליו אני לא יהיה כזה סלחן! ברור?!" הוא קרא והלך ואני בעקבותיו.
"לואי עצור!" קראתי והוא נעצר והפנה את מבטו אלי "מה הארי?" הוא נשמע עצבני "מה קרה? למה הרבצת לדילן?" דאגתי לו "הוא נטפל לג'יימס, אני לא יכול פשוט לתת לו להציק לאחי הקטן" הוא אמר רגוע יותר "אני יודע" אמרתי.
YOU ARE READING
Damn it! I think I'm in love - L.S
Fanfiction(הושלם) עונה שניה עכשיו בפרופיל שלי איך מנהלים זוגיות עם אקס של אחי הקטן? איך מנהלים זוגיות עם החבר הכי טוב של אחי הגדול שכל היום מתמזמז עם אנשים? איך שומרים אהבה כל כך גדולה אבל גם כל כך אסורה בסוד? אני כותבת חדשה, אני ממש מקווה שתאהבו את הסיפור. ...