(הושלם)
עונה שניה עכשיו בפרופיל שלי
איך מנהלים זוגיות עם אקס של אחי הקטן?
איך מנהלים זוגיות עם החבר הכי טוב של אחי הגדול שכל היום מתמזמז עם אנשים?
איך שומרים אהבה כל כך גדולה אבל גם כל כך אסורה בסוד?
אני כותבת חדשה, אני ממש מקווה שתאהבו את הסיפור.
...
התרחקתי מעט מכולם, אני צריך קצת זמן לעצמי, לעכל את כל מה שקורה פה. אני כל כך מקווה שהוא יירקב בכלא עד סוף החיים שלו ואני מתפלל שהשופט לא ירחם עליו וייתן לו עונש מינימאלי. גבי התנגש בקיר ואני החלקתי עליו מתיישב על הרצפה וקובר את ראשי בין ברכיי, נותן לדמעות לזרום. לקחתי כמה נשימות עמוקות במטרה לנסות להירגע אבל זה חסר טעם, לא משנה מה אעשה אני לא אצליח להירגע.
עברו עוד כמה דקות עד ששמעתי מישהו מתיישב לידי הרמתי את ראשי וניגבתי את דמעותיי מבחין באלכס שהרים את ידו וליטף את לחי. "הארי..." התחיל ולמען האמת לא היה לי שמץ של מושג מה הוא עומד לומר "אני מצטער" הוא אמר וזה גרם לי להיות מעט מבולבל, על מה הוא מצטער? לפי הטון בו אמר את זה לא היה נשמע כאילו הוא מתנצל על זה שעברתי את מה שקרה, יש שם משהו אחר. "אין לך על מה" אמרתי בשקט והוא הניד בראשו לשלילה "יש לי" ליבי הלם בוזקה, על מה הוא מדבר? "מה?" הוא פתח את פיו מתכוון להשיב לשאלתי אך שום קול לא יצא ממנו "אלכס על מה אתה מצטער? מה זה?" הוא השפיל את ראשו ושוב הניד בראשו "אני לא יכול לספר לך" הוא לא רציני "אתה צוחק איתי?" שאלתי ברצינות "אני נראה לך צוחק?" אני שונא את התשובה המתחכמת הזו "אלכס למען השם אתה מוכן להסביר לי על מה אתה מצטער" דרשתי "אני מצטער הארי אני לא יכול, אולי בעתיד" למה הוא חייב להיות כל כך מעצבן ומתוסבך "אתה בלתי יאומן אלכס! ההתנצלות שלך לא תרמה לדבר! להיפך!" קראתי והלכתי לעבר כולם.
"מה קרה?" אמא שאלה ואני פשוט הנדתי בראשי מסמן לה שזה לא משנה, לואי עטף את כתפי עם ידו "האז, מה יש?" לחש לאוזני "כלום הכל טוב" לחשתי חזרה ולא נראה היה שהתשובה הזו סיפקה אותו אבל הוא הניח לזה. אדון וויליאמס התקרב אלינו "הגיע הזמן לחזור לאולם" אמר וליבי נחת, אני לא מוכן לזה, לרגע שכחתי מזה שאנחנו כאן, אי אפשר לברוח מזה יותר אני מת מפחד, אני לא יודע מה יהיה ואני לא יודע איזה עונש ניק יקבל.
נכנסנו לאולם בית המשפט שףהפעם המי יודע כמה להיום, כל אחד התיישב במקומו. "אנו מתכוונים לסגור עכשיו את תיק מספר 10958375 נגד ניק דן מילר" השופט החל לדבר "אני מזכיר שהנאשם נשפט כבוגר, בגין אונס, חטיפה, עדות שקר, החזקה בסם לא חוקי, אלימות ופגיעה ממשית בקטין הארי אדוארד סטיילס" באיזשהו מקום עשה לי מעט טוב לשמוע את השופט אומר זאת, הוא מואשם בדי הרבה עבירות וזה רק אומר שהעונש שלו יהיה גדול יותר, היה לי גם כואב לשמוע את זה, לעכל שאת כל זה הוא עשה לי. "לאחר חשיבה רבה על סמך העובדות והעדויות שהוצגו במהלך המשפט הוחלט שהנאשם ניק דן מילר ישלח למוסד התיקון הפדרלי, דנברי (זה סוג של בית כלא בקונטיקט, המדינה שהם גרים בה- הערת הכותבת) וירצה שם את עונשו במשך ה-28 שנים הבאות עם אפשרות חנינה מהשנה ה-16. בנוסף הנאשם יפצע את הנפדע הארי אדוארד סטיילס בסך של כ-250,000 דולר." השופט אמר והכה בפטישו, ניק צעק והשתגע ולי ירדה אבן ענקית מהלב, חיבקתי חזק את אמי שהייתה עם חיוך גדול על פניה. זה נגמר, הסיוט הזה סוף כל סוף הסתיים. ניק קיבל עונש כבד ואני סוף סוף חופשי. מיהרתי לקום מהכיסא ולחבק את לואי חזק, הוא עטף אותי בין זרועותיו ונשק לכתפי, הבנים הצטרפו אלינו ויצרו חיבוק קבוצתי אחד גדול.
יצאנו מהמבנה אל החניה ונעמדנו במעגל "אני רוצה להגיד לכם תודה ענקית, אני לא יודע איך הייתי שורד את התקופה הזו בלעדיכם, אתם הייתם פה ותמכתם בי ואתם לא יכולים אפילו לתאר לעצמכם עד כמה זה היה חשוב לי ועד כמה עזרתם לי ועד כמה אני מעריך אתכם על כך" אמרתי ומחיתי את דמעת ההתרגשות שזלגה על לחי "אני אוהב אתכם" אמרתי וכולם עשו קולות קיטשיים, התחבקתי עם כולם והודיתי לאדון וויליאמס כי בלעדיו אני באמת לא יודע מה היה קורה.
כולנו נכנסנו למכוניות ונסענו לביתי, כל שאר היום עבר בצורה מדהימה, כולנו שמחנו שהסיפור הזה מאחורינו ושניק קיבל את מה שמגיע לו. אכלנו, שיחקנו ודיברנו והיה ממש כיף. אם אתמול הייתם אומרים לי שהיום הזה, היום המלא בבכי, פחד וכאב הזה יסתיים בזה שכולנו צוחקים הייתי אומר לכם שאתם שקרנים אבל הנה אנחנו, היום הזה לא יכל להסתיים בצורה יותר טובה ומעודדת מזו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אזזז...זה היה הפרק
מה אומרות?
על מה אתן חושבות שאלכס הצטער?
אתן מרוצות מהעונש שניק קיבל?
בעצם אני יודעת שלא כולכן רציתן שהוא יקבל עונש מוות ולמען האמת אני ממש מסכימה אבל לא יכולתי לעשות את זה
