פרק 39

494 62 15
                                    

נקודת מבט הארי:

חיוך נמרח על פניי כשראיתי את תמונת הריפליי שלואי החזיר לי, פאק הוא כל כך חתיך. פתחתי את המצלמה והחזרתי לו תמונה. הוא למטה יושב עם אמא שלי על הרשימת קולג'ים, הם מחפשים כיוון, אני מקווה שימצאו משהו קרוב. לפתע הטלפון צלצל. נייל. עניתי. "היי" אמרתי "הארי אני רעב" נייל התלונן "מתי אתה לא רעב?" צחקקתי "זה לא מצחיק! אני במצוקה קשה!" הוא קרא בייאוש וזה גרם לי לצחוק יותר, הוא יכול להיות כל  כך דרמתי לפעמים. "תכין לך אוכל אם אתה כל כך רעב" אמרתי כמובן מאליו "אין לי כוח! הארי יש לך אוכל?" נאנחתי "כן בלונדי יש לי אוכל" אני יודע מה עומד לקרות עכשיו "יופי הארי אני בדרך, כמה דקות אצלך" אמר וניתק, ידעתי. אני רגיל כבר.

יצאתי מהחדר וירדתי למטה "היי הארי" אמא אמרה "היי" לואי חייך אלי ואני אליו "נייל בדרך, הוא רעב" אמרתי והלכתי למטבח אך עדיין שמעתי את אמא מגכחת גם היא רגילה לזה. לאחר כמה דקות נייל נכנס ללא התרעה מוקדמת, כרגיל, אמר שלום לאמא ולואי ובא אליי. "יש במקרר את הדגים שאתה אוהב" הוא חייך  ומיד הלך למקרר והוציא את הקופסא עם הדגים, הוא הוציא צלחת וסכו''ם, הניח את אחד הדגים בצלחת שלו והכניס למיקרו. לאחר דקה המיקרו ציפצף 3 פעמים ונייל הוציא את הצלחת והתיישב על יד השולחן, היה לזה ריח נהדר. "אן אני אוהב אותך ואת הדגים שלך" נייל קרא לאחר שלקח ביס מהדג "גם אני אוהבת אותך נייל" אמא קראה בחזרה. אני אוהב את זה שלחברים שלי יש קשר טוב עם  אמא שלי, זה נחמד.

לאחר שנייל סיים לאכול שנינו עלינו לחדר שלי, "אז הארולד! מה יש לך לספר לי?" נייל מת על ריכולים, לפעמים הוא מתנהג כמו איזו נערה שמתלהבת מכל דבר, בפעם הראשונה שהוא ראה אותי ואת לואי מתנשקים הוא כל כך התרגש שהייתי בטוח שהוא עוד שניה יתעלף "האמת ששום דבר" אמרתי. "נו הארי, תמיד יש לך מה לספר" הוא אמר בטון מתחנן "מה אתה רוצה? סיפרתי לך כבר הכל היום בבית ספר, הוא נאנח. "מה לואי ואמא שלך עושים?" שאל לאחר כמה דקות של שקט "בודקים קולג'ם ואונבירסיטאות ללואי" אמרתי בפשטות ושיחקתי עם כדור הטניס שהיה בידי "אוו, איך אתה מרגיש לגבי זה?" שאל ופלטתי אנחה "אין לי כוח לדבר על זה בלונדי" הוא הנהן וקם, הסתכלתי עליו מנסה להבין מה הוא מתכנן לעשות "אוקי תקשיב!" אמר "יצא איזה סרט חדש שאומרים שהוא ממש טוב, אז מחר אנחנו הולכים עם זאין, ליאם וג'יימס לסרט הזה, ברור? "הנהנתי לשאלתו והוא חייך "טוב אז היה איתך ממש נחמד אבל אני צריך ללכת אז, נדבר!" קרא ויצא מהחדר "ביי!" צעקתי לו חזרה.

קמתי מהמיטה ולקחתי את השלט של הפלייסטיישן, מדליק את הטלוויזיה, חזרתי למיטה ופשטתי את חולצתי, האמת שכבר דיי מאוחר ואני מקווה שלואי יבוא בקרוב. 

לאחר משהו כמו שעה לואי הגיע ונשכב בין זרועותיי "התגעגעתי" אמרתי בשקט ונשקתי לראשו "גם אני" החזיר "מצאתם משהו?" הייתי סקרן "כן" ענה בפשטות "אנחנו חושבים שכרגע האופציה הטובה ביותר זו אוניברסיטת ייל" אמר וחיוך ענק עלה על פני "אני חושב שזו אופציה מצויינת" אוניברסיטת ייל היא בניו הייבן זה משהו כמו שעה נסיעה ואפילו פחות כך שהוא לא יהיה ממש רחוק ממני וגם זו אחת האוניברסיטאות הכי טובות בארצות הברית זה טוב לשנינו "זה אפילו מושלם" חייכתי "ידעתי שתשמח בגלל שהיא קרובה" גם מבלי לראות את פניו יכולתי לדעת שהוא מחייך "אתה צודק, כמו תמיד" הוא גיחך.

"מה אתה משחק?" שאל "Little Nightmares" עניתי בפשטות למרות שאני לא חושב שזה באמת אומר לו משהו "אני לא יודע מה זה אומר..." התחיל לומר, ידעתי. "אבל זה נראלי שאתה ממש טוב בזה" הנהנתי "אני אדיר בזה" אמרתי ושנינו גיחכנו. 

לאחר רבע שעה בערך סגרתי את הפלייסטיישן וחזרתי לשכב ליד לואי, אלכס לא בבית כך שלא יהיה אף אחד שיפריע לנו

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

לאחר רבע שעה בערך סגרתי את הפלייסטיישן וחזרתי לשכב ליד לואי, אלכס לא בבית כך שלא יהיה אף אחד שיפריע לנו. "אני אוהב אותך" לחשתי ולואי נישק את שפתיי "גם אני אותך" החזיר והתקרב אלי יותר. "לילה טוב לו" אמרתי והנחתי נשיקה קטנה על ראשו "לילה טוב האז" הוא החזיר ועצם את עיניו, הוא נראה ממש עייף ומותש מהיום הזה. טוב הגיוני סך הכל הוא ישב עם אמא שלי איזה חמש שעות על החרא הזה, זה מעייף.

Damn it! I think I'm in love - L.SWhere stories live. Discover now