נקודת מבט לואי:
"בהמשך היום אנא בואו לחדרי כדי שאוכל להביא לכם את הרשימות" גברת פוקס אמרה "זה חובה?" אחד התלמידים שאל " לא, זה בסך הכל יעזור לך לחשוב על קולג'ים שתוכל ללכת אליהם, ממליצה לקחת גם אם לא תשתמשו בהן" אין לי ממש כיוון לאיפה אני רוצה ללמוד אז אני חושב שהרשימה הזו תעזור, הצלצול נשמע והתלמידים מיהרו לצאת מהכיתה "המשך יום נעים" שמעתי את גברת פוקס אומרת לפני שיצאתי מהכיתה.
הלכתי אל הקפיטריה וראיתי את הארי, אלכס והבנים יושבים סביב שולחן, הלכתי לכיוונם והתיישבתי ליד הארי. "גם לכם גברת פוקס אמרה על הרשימות לקולג'ים?" אלכס שאל ואני הנהנתי "האמת שזה יכול ממש לעזור אין לי שום כיוון" הארי הביט בי "על מה אתם מדברים?" שאל "הצוות הכין לכל התלמידים בשכבה שלנו רשימה של קולג'ים ואוניברסיטאות שיכולות להתאים לנו" הארי הנהן בחיוך, אבל ידעתי שהוא מזויף, אני לא טיפש אני יודע שהוא חושש מזה שאלך, אני מבין את זה אבל עדיין לא הגיע הזמן לדבר על מה יקרה כשאלך לקולג' "יש לך כבר כיוון?" שאלתי את אלכס "האמת שאני לא חושב שיש לי יותר מידי אפשרויות עם הציונים שלי, אני ככל הנראה אלך לאוניברסיטת קונטיקט בתקווה שאצליח להתקבל לשם" כשאני חושב על זה באמת הסיכויים שלו להתקבל לאוניברסיטה כל שהיא הם די נמוכים, אני מקווה בשבילו שיצליח.
נקודת מבט הארי:
ישבתי בכיתה, אני בכלל לא יודע על מה המורה מדבר, כל כך אין לי ראש להיסטוריה עכשיו. כל מה שאני חושב עליו זה לואי, אני לא רוצה שיעזוב לקולג', אני רוצה שישאר פה איתי, אני מפחד שניפרד. אני אוהב אותו, אני בטוח שננסה קשר מרחוק אבל רוב הפעמים הקשרים האלו לא עובדים, זה מלחיץ אותי, אני משתדל לא לחשוב על זה, לא להטריד את המחשבות שלי בזה, יש עוד זמן עד שיעזוב אני מאמין שכבר נמצא פיתרון, אני מקווה.
"בשיעור הבא נלמד על מלחמת האזרחים האמריקנית והתפתחות התעשי-" הצלצול קטע את אדון אנדרסון ואני מיהרתי לצאת מהכיתה וללכת ללואי, אני זקוק לחיבוק ונשיקה, כל המחשבות על העזיבה העתידית שלו לא עשו לי ממש טוב.
הלכתי במסדרון וראיתי את לואי מדבר עם אלכס ואית'ן, הלכתי אליו במהירות וכשהייתי מספיק קרוב פשוט חיבקתי אותו, לא הייתי צריך לדבר, רק הייתי צריך את המגע המרגיע שלו. שמעתי את אלכס ואית'ן מתרחקים כנראה כדי לתת לנו מעט פרטיות "היי האז, מה קרה?" שאל בזמן שליטף את ראשי, לא עזבתי אותו, הייתי עטוף בין זרועותיו "זה פשוט ש..." התחלתי לומר "אני לא רוצה שתעזוב" קולי היה חלש ומעט שבור. הוא הרחיק אותי מעט כדי שיוכל לראות אותי, הוא הביט בעיניי עם עיניו הכחולות שיכולתי לטבוע בהן "האז..." הוא אמר בשקט "יש עוד זמן, אל תתן לזה להטריד אותך" אני יודע שיש עוד זמן אבל אני לא יכול לא לחשוב על מה יקרה כשהרגע הזה יגיע "אני לא רוצה שתעזוב אותי לו, אני לא רוצה שניפרד, אני אוהב אותך." פאק אני כל כך אוהב אותו, הוא ליטף את פניי ונעמד על קצות אצבעותיו, הוא כל כך נמוך, הוא הצמיד את שפתיו לשלי וזה הרגיש לא פחות מושלם, שפתינו זזו בתיאום אחת כנגד השניה והרגשתי את כל הפרפרים מתעופפים בבטני.
"איכס! הנה עוד זוג הומואים!" שמעתי מישהו צועק מהמשך המסדרון, ניתקתי את שפתיי משל לואי, זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בהומופוביה אבל זה תמיד כל כך כואב ומרגיז, אני לא רוצח או משהו, אני בסך הכל נמשך לאותו המין כמו שלי "אתם דוחים!" אותו אדם קרא שוב, החזקתי חזק את ידו של לואי, יכולתי לראות כמה עצבני הוא, לא רציתי שיתנפל עליו ויכה אותו, הוא סימן לו אצבע שלישית והתקדם מעט לכיוונו לא עוזב את ידי.
"לו לא" אמרתי בשקט מחזק את אחיזתי בידו, הוא נעצר והביט בי, מניח נשיקה קטנה על שפתיי "זוג מגעילים! אמן תמותו! את-" הוא נקטע על ידי אלכס שהחטיף לו בוקס חזק לפרצוף שהיה נראה כואב למדי, ההומופוב המרגיז נפל על הרצפה ואלכס בעט, הוא נאנק מכאב אך לשם שינוי לא ריחמתי עליו "מה אמרת על אח שלי?!" אלכס היה נשמע כל כך עצבני "אתה רוצה לחזור על זה שוב?!" ההומופוב המגעיל הניד בראשו עיניו מלאות בפחד "אני מציע לך להתרחק משניהם כי אם אני אראה אותך או אשמע אותך עוד פעם אומר להם משהו לא במקום אתה תצטער על זה, מה שהיה פה היה רק טעימה, זה ברור?" שאל בקול חלש אך מאיים. הוא למד לשלוט מעט יותר בכעסים שלו, אם דבר כזה היה קורה לפני חודשיים או שלושה ההומופוב היה מסיים בבית חולים או משהו. אלכס הוא אח מגונן, לפעמים הוא מגזים וזה מעט מתיש כמו עם כל הבלאגן שקורה עם לואי, אבל לפעמים זה טוב כמו עכשיו, אני מעריך את זה שהוא מגונן עלי, זה גורם לי להרגיש שאני באמת חשוב לו.
***
מקווה שכולכן בסדר
אלו ימים באמת לא פשוטים עם כל הרקטות והאזעקות, זה מאוד מלחיץ ומפחיד
מקווה שבאמת אף אחת לא נפגעה
אם מישהי רוצה לדבר או לשתף אני תמיד פה ❣️
ממש קשה לי עכשיו כי לא מספיק שיש את כל הבלאגן
הפוסט שזאין העלה על התמיכה שלו בפלסטינים פשוט שבר אותי
זה היה צפוי אבל זה כל כך כואב
ממש רציתי להאמין שהפעם הוא לא יצא נגדנו
אבל הוא כן וזה ממש מעציב אותי
YOU ARE READING
Damn it! I think I'm in love - L.S
Fanfiction(הושלם) עונה שניה עכשיו בפרופיל שלי איך מנהלים זוגיות עם אקס של אחי הקטן? איך מנהלים זוגיות עם החבר הכי טוב של אחי הגדול שכל היום מתמזמז עם אנשים? איך שומרים אהבה כל כך גדולה אבל גם כל כך אסורה בסוד? אני כותבת חדשה, אני ממש מקווה שתאהבו את הסיפור. ...