Damn it! I think I'm in love - L.S

פרק 46

בסוף הפרק יש שאלה שממש חשוב לי שתענו עליה אז פליז אל תדלגו עליה

נקודת מבט לואי:

אני יושב על הכיסא בחדרי ומסתכל על הארי שבדיוק נרדם, הלב שלי נשבר מלראות אותו כך, מלא חבורות, כל כך פגיע ושברירי והכל בגלל החבורת בני זונות האלו. לקח להארי הרבה זמן להרדם, כאב לו לשכב ובכללי פשוט כאב לו מכל תזוזה או אפילו נשימה. הכנתי לו תה שנראה שמעט הרגיע אותו ואני מקווה שיצליח לישון כמה שעות, זה יעשה לו טוב.

יצאתי מהחדר והתקשרתי לאן, אני חייב לספר לה. הוצאתי את הטלפון מכיסי וחייגתי ל'אמא אן' כן ככה אני קורא לה באנש קשר אבל זה ככה היא באמת כמו אמא שלי. לאחר כמה צפצופים אני שומע את קולה "היי אן, מה שלומך?" אני לא רוצה להנחית את זה עליה על ההתחלה אז אני פותח את השיחה בצורה רגילה "אני בסדר מותק, איך אתה?" היא נשמעת כה רגועה ונינוחה "אני בסדר" אני לא יודע איך ממש להגיד לה "יש סיבה מיוחדת שהתקשרת?" היא שואלת ואני מודה לה על כך בליבי זה יהיה הרבה יותר פשוט עכשיו "האמת שכן, הארי הגיע אליי לפני שעה וחצי בערך... ג'יימס הביא אותו לפה, כולו מלא בחבורות ושטפי דם" אמרתי בשקט, קשה לי לחשוב עליו כך "מה? מה קרה?" היא נשמעת לחוצה ודי בהלם וזה הגיוני "לפי מה שהבנתי החבורת זו- החבורה של ניק פשוט התנפלה עליו בגלל שניק נכנס עכשיו לכלא" הרגשתי את הדמעות עולות לעיניי "אני בדרך" אן אמרה במהירות וניתקה.

לאחר שאן הגיעה דיברנו קצת ועכשיו אני בדרכי לאלכס. לא אכפת לי עכשיו מהריב שלנו בבוקר, החבורת זבלים האלו הולכים להצטער על היום בו הם חשבו שהם יכולים לגעת אפילו בשערה אחת מראשו של הארי.

לאחר עוד כמה דקות אחדות הגעתי אל בית משפחת סטיילס, לא חיכיתי שמישהו יפתח לי את הדלת, פשוט לקחתי את המפתח הרזרבי שנמצא באחד העציצים ופתחתי את הדלת. "אלכס!" קראתי מקווה שהוא בבית "אלכס!" קראתי שוב ולאחר כמה רגעים הבחנתי בו יורד במדרגות "לואי מה לעזעזל אתה עושה פה?!" הוא נשמע עצבני משהו "מה אם היי לואי? מה קורה לואי? איך אתה לואי?" אני מתגרה בו "אל תזיין לי את המוח, מה אתה רוצה? לא הספיק לך היום בבוקר?" אני חושב שזה שהוא עצבני יכול לתרום למצב "אוקיי שמע, החבורת זונות של ניק כיסחה היום את הארי בבית ספר ועכשיו הארי מלא בחבורות ושטפי דם והוא במצב ממש רע ואין סיכוי שזה יעבור בשקט אז חשבתי שאולי תצטרף אלי כד שנסביר להם מה קורה כשמתעסקים איתנו" אמרתי במהירות לא בטוח שהוא בכלל הבין מה אמרתי אבל לפי מבטו אני מבין שהוא כן הבין. "אנחנו הולכים לגרום להם להצטער על היום שהם נולדו".

שנינו יצאנו מהבית ונכנסנו למכונית שלי במהירות חיפשנו אותם בכל המקומות שחשבנו עליהם וכלום, כאילו הם התאדו. אנחנו כבר כמעט מתייאשים עד שעולה לי מקום אחד שאני לא יודע איך לא חשבנו עליו לפני "הסקיייט פארק" אני אומר ואלכס ישר מבין. אני מתניע את הרכב שוב ויוצא מהחניה שבה עצרנו לחשוב על מה אנחנו עוד יכולים לעשות, הגענו אחרי כמה זמן, הסקייט פארק היה די בצד השני מאיפה שהיינו. ובדיוק כשאני מחנה את הרכב צלצול הטלפון שלי נשמע, מי זה יכול להיות? אני פותח את הטלפון ועל הצג מופיע 'אמא אן' עניתי במהירות וחיברתי את השיחה לדיבורית של הרכב.

"היי אן" אני אומר "לואי, אלכס ואתה יחד?" אנ מסתכל על אלכס ועונה בחיוב "הוא שומע אותך" אני מוסיף "בבקשה תגידו לי שעדיין לא גרמתם לחבורת נערים הזו לדמם עד מוות" זה מעט שיעשע אותי איך שתיארה זאת "עדיין לא" אני שומע את אנחת רווחתה.

 "תקשיבו לי עכשיו, אני יודעת שאתם כועסים ושאתם רוצים לפוצץ אותם במכות ולגרום להם לסבול כמו שהם גרמו להארי שלי. אבל אני רוצה שתחשבו על זה רגע, מה עדיף? להכות אותם ושכולם יענשו או שכדאי להתקשר למשטרה ושהם יטפלו בהם. אני לא אומרת לכם מה לעשות, אני חושבת שאתם צריכים להחליט זאת לבד אבל תחשבו על ההשלכות שיהיו לכל מעשה" היא אמרה ובזאת הסתיימה השיחה.

***

אז עכשיו יש חלק מעניין

לקראת סוף העונה החלטתי שאני רוצה שגם לכן הקוראות יהיה חלק בפאנפיק

אני רוצה שתכתבו לי מה לדעתכן לואי ואלכס צריכים לעשות

להתקשר למשטרה או לכסח להם את הצורה?

זה ממש חשוב שתענו

חוץ מזה מקווה שאהבתן את הפרק  ושאתן נהנות מהחופש

אוהבת 3>