(הושלם)
עונה שניה עכשיו בפרופיל שלי
איך מנהלים זוגיות עם אקס של אחי הקטן?
איך מנהלים זוגיות עם החבר הכי טוב של אחי הגדול שכל היום מתמזמז עם אנשים?
איך שומרים אהבה כל כך גדולה אבל גם כל כך אסורה בסוד?
אני כותבת חדשה, אני ממש מקווה שתאהבו את הסיפור.
...
שמעתי את לואי צועק על מישהו, הסתובבתי לראות מי זה ופשוט קפאתי, הרגשתי דמעה זולגת על פניי. הרגשתי את ידיהם של ליאם וזאין עליי מנסים למשוך אותי משם, לא להיות קרוב אליו אבל לא יכולתי לזוז. לואי התקרב אליו ונתן לא אגרוף חזק באיזור הלסת, ראיתי את אלכס בא לכיוונם כל כך עצבני. הסתובבתי ורצתי, לא היה לי אכפת לאן, רק לעוף משם. ליאם וזאין רצו אחרי, נכנסתי לאחת הכיתות הריקות והתיישבתי על הריצפה קובר את פניי בין ברכיי. בכיתי והרגשתי את אבריי הפנימיים מתכווצים בגופי. זאין וליאם נכנסו אלי וחיבקו אותי, הם החברים הכי טובים שיכולתי לבקש, "הארי" זיהיתי את קולו של ג'יימס וסימנתי לליאם שיגיד לו ללכת. לא רציתי אותו כאן, לא ממש דיברנו מאז מה שקרה יותר מדוייק לא נתתי לו לדבר איתי על זה "ג'יימס לך מפה" ליאם אמר בפשטות וג'יימס הלך לאחר דקה. "אני לא מסוגל" אמרתי או יותר נכון ייבבתי בשקט. "הכל יהיה בסדר הארי" זאין אמר בשקט מנסה להרגיע אותי.
שמעתי את הדלת נפתחת והרמתי את ראשי לראות מי זה, אלו היו לואי ואלכס, אלכס ניגש אלי במהירות וחיבק אותי חיבוק חזק. "אני מצטער שהזין הזה בא" הוא לחש לאוזני אך אני הסתכלתי אל עיניו הכחולות של לואי שכל כך הרגיעו אותי. קמתי על רגליי מוחה דמעה שירדה על לחי, "אני נשבע לך שפעם הבאה שאראה את הניק הזה לידך אני אהרוג אותו" אלכס אמר ולואי הנהן כמסכים עם דבריו. "בואו נעוף מפה, נלך לאכול משהו, יש לנו סיבה מספק טובה להבריז מהשיעור הבא, גם ככה אין לי כוח לדיין" ליאם אמר וכולנו הנהנו קראנו לנייל והלכנו לאכול. הרגשתי הרבה יותר בטוח איתם.
***
נקודת מבט לואי:
קבעתי היום עם הארי, אתמול נהניתי איתו אבל היינו עם כולם ורציתי להיות איתו לבד. נסעתי לסוף הרחוב בו הארי גר, שם קבענו שאאסוף אותו. ראיתי אותו יושב על הספסל וכשהבחין בי חיוך שחשף את זוג גומותיו המהפנטות עלה על פניו, הוא נכנס לתוך האוטו ונתן לי נשיקה קטנה על שפתיי "התגעגעתי" אמרתי לו לפני שהספיק להתרחק מפני "גם אני" הוא אמר ואני משכתי אותו לעוד נשיקה רכה וארוכה. הוא חגר את חגורת הבטיחות ואני החלתי בנסיעה, עברתי לכביש צידי וריק "לאן אנחנו נוסעים?" הוא שאל בסקרנות "למקום מיוחד, בדיוק כמוך" אמרתי בשקט מסתכל על הכביש, אך יכולתי להבחין בחיוך הקטן שעלה על פניו.
עצרתי את המכונית והבחנתי בפרצוף המופתע של הארי "נגמר הדלק?" הוא שאל ואני גיחכתי "לא, מה?" שאלתי "אז למה עצרנו פה? אין כאן כלום" אמר, מנסה להבין מה אני רוצה ממנו "חכה ותראה." יצאתי מהמכונית וכך גם הוא, הלכתי אל עבר העצים הולך בשביל לא ברור והארי בעקבותיי מחזיק את ידי. לאחר כמה דקות בודדות של הליכה עצרתי עומד מול מפל מדהים ביופיו, מביט בהארי ורואה שהוא שקוע במפל "וואו" הוא אמר מביט אל תוך עייני עם עיניו הירוקות "זה מדהים" הנהנתי מסכים עם דבריו. "כל פעם שאני צריך שקט אני בא לפה, זה המקום הסודי שלי" הוא התקרב אליי ולפני ששפיתינו נצמדו הספקתי ללחוש "שלנו". הוא נישק את שפתיי ברכות מופלאה.
שנינו פשטנו את בגדינו נשארים עם בגד ים או לפחות אני, הארי היה עם בוקסר כי לא אמרתי לו להביא בגד ים והוא הסתכל עליי בפרצוף כועס אך כה מושלם. נכנסנו למים שהיו כל כך נעימים ופשוט נהנינו, היינו רק שנינו וכל הצרות שלנו נעלמו כאילו אנחנו לבד בעולם.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
נקודת מבט הארי:
"זה היה מדהים" אמרתי ללואי שהפנה לעברי מבט חפוז ומייד חזר להסתכל על הכביש "זה היה מושלם" הוא תיקן ואני רק חייכתי, נהנה מנוכחותו. "אתה רוצה לישון אצלי היום?" הוא שאל בחיוך ואני הנהנתי מקווה שראה, לפי חיוכו הגדול הבנתי שראה.
לואי החנה את המכונית ושנינו יצאנו, הולכים לכיוון דלת הכניסה. לואי נכנס ראשון בודק שג'יימס לא בבית כדי שלא יראה אותי וישאל שאלות. הוא סימן לי לבוא, נעמדתי לידיו כשידו עוטפת את אגני, הרגשתי בעננים. עלינו אל הקומה העליונה ולואי הביא לי מגבת ובגדים, החולצה שנותרה לי בארונו של ג'יימס לא הייתה נוחה לשינה אז לואי הביא לי חולצה מהארון שלו. התקלחתי וחפפתי את שיערי, לבשתי את הבגדים וחולצתו של לואי הייתה מעט קטנה וזה כל כך הצחיק אותי, עטפתי את שיערי במגבת והלכתי לחדר של לואי.
נכנסתי אל חדרו של לואי, הוא שכב על מיטתו מתעסק בטלפון וכששמע שנכנסתי מיהר להרים את מבטו והבחנתי בזה שרוצה לצחוק "מה מצחיק אותך?" שאלתי אותו בחיוך "אתה" הוא אמר צוחק בקול "מואה?" (זה אומר 'אני' למי שלא הבינה - הערת הכותבת) צחקתי איתו "החולצה שלי קטנה עלייך ו...מה זו המגבת הזו על השיער שלך?" הוא המשיך לצחוק "התלתלים שלי צריכים להתייבש איכשהו" אמרתי וזרקתי עליו כרית והוא הרים את ידיו לכניעה, הוא קם והלך להתקלח ואני רק הבטתי בו יוצא מהחדר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
היי בנות, מקווה שאהבתן את הפרק
בזמן האחרון אני לא ממש מעלה באופן רצוף כי קשה לי לחשוב על רעיונות
וגם אין לי הרבה זמן לכתוב
היום היה פרק קצר יותר (בערך 700 מילים, בדרך כלל זה 1,000)
רציתי לשאול אם אתן מעדיפות את זה ככה או רגיל יותר ארוך
