For lifetime- ||Larry stylinson||

חלק 3

הבנים התחילו להקליט כל אחד את הסולו שלו.
בין הארי ללואי הייתה תחושת מתח.
כשהגיע תורו של הארי, קולו היה צרוד וגרונו כאב.
״מצטער אני קצת צרוד.״ הוא התנצל,
״לא היית צרוד מקודם.״ נייל אמר, ״אבל עכשיו אני כן.״
ליאם נזכר בצעקה שהוא צעק לפני שיצאו.
״אני אשיר את החלק שלו לבינתיים עד שקולו ירפא.״
הוא הציע, וקארל, אחד ממפיקי המוזיקה, הסכים.
אחרי עוד כמה שעות של הקלטות, הם חזרו לאחוזה.

הבנים ישבו בסלון וצפו בטלוויזיה בלי להגיד כלום.
היה כל כך הרבה מתח באוויר שהם פחדו להגיד משהו שישבור את השתיקה ויצית אש.
נייל העביר את מבטו בין כולם, ״די! אני לא יכול ככה יותר! אם אתם מתכוונים להישאר ככה עד.. אני לא יודע מתי, אז תגידו לי ואני אלך לישון במלון או משהו. כי לא כיף לי להיות במקום עם כל כך הרבה תחושות רעות בין האנשים שאני הכי אוהב.״
לואי והארי הסתכלו זה על זה, ״אתה צודק נייל. אנחנו מצטערים.״ לואי התנצל, ״אז תשלימו.״ הוא ביקש.
לואי החזיר את מבטו להארי, ״אני לא חושב שאני מסוגל כרגע.״
״למה לא?״ נייל שאל במקום הארי, ״כי כשבן אדם שאתה אוהב ושאכפת לך ממנו משקר לך, זה כואב לך, ניילר.״
״אבל הוא ביקש סליחה.״
״הוא גם ביקש סליחה בפעם הראשונה והמשיך בכל זאת.״
״גם שבן אדם שאתה אוהב עושה בכוונה כדי לפגוע בך, זה גם כואב ניילר.״ הארי התערב ונייל פנה להסתכל עליו, ״אוקיי. אני הבנתי אתכם.״
הוא קם ויצא מהאחוזה.
הבנים הלכו אחריו, ״לאן אתה הולך, נייל?״ זאין שאל בדאגה, ״עזבו אותי.״ הוא התניע את הרכב ונסע.
הארי חשב כמה פעמים אם לנסוע אחריו.
הוא החליט לתת לו כמה דקות של שקט. הוא יודע לאן הוא יסע בכל מקרה.