For lifetime- ||Larry stylinson||

חלק 13

הבנים ישבו לאכול ארוחת ערב, כולם ביחד.
״אז מה..?״ זאין התחיל להגיד, ״אתה ואלינור?״ הוא פנה ללואי, ״כן.״ הוא ענה בפשטות, ״איך זה קרה? לא אמרתם שלא תחזרו יותר?״ נייל שאל, ״היא התגעגעה, ואז הבנתי שגם אני התגעגעתי.״ הוא שוב אמר בפשטות, ״תזכיר לי למה נפרדתם לפני?״ הארי שאל, ״הקשר שלי עם פרדי..״ הוא התחיל להגיד,
״מה איתו?״
״זה הפריע לה שאני מבלה עם האקסית שלי יותר מידי זמן. היא שכחה שאני אבא, ושבריאנה היא האמא של הילד שלי.״
״וזה עבר לה?״
״אני חושב שכן. היא אמרה שהיא מצטערת שהיא לא חשבה בהיגיון. וזה מוזר שהיא חשבה ככה, כי פרדי ממש אוהב אותה.״
״ואתה?״ הארי שאל, ״אתה אוהב אותה?״ לואי הסתכל לתוך עיניו, ״כן.״ הארי חייך אליו, ״אני שמח בשבילך.״
לואי החזיר לו חיוך.

הארי היה לבד בחדרו.
הוא בהה בתקרה.
דפיקה על הדלת קטעה את מחשבותיו. אלה היו זאין ונייל.
״מה יש?״ הוא שאל והתיישב על המיטה, ״סתם באנו כדי להציע לך לבוא לסיבוב.״
״סבבה. אני רק אקח את הקפוצ׳ון שלי.״
״אתה רוצה לדבר איתנו?״ זאין שאל,
״על מה?״ הוא שאל מבולבל, ״על לואי ואלינור.״
הארי חייך, ״על מה יש לדבר?״
״הארי אתה לא באמת יכול להסתיר את הרגשות שלך מאיתנו.״
״איזה רגשות?״ הוא המשיך לחייך, ״הרגשות ללואי.״
״אין לי רגשות ללואי. זאת הייתה טעות. אני בסך הכל חשבתי שהרגשתי אליו משהו. עוד תקופה מבלבלת בחיים שלי.״ הוא הסביר, ״אתה.. באמת מתכוון לזה?״
״כן.״ הוא אמר ומשך בכתפיו באדישות.
״אוקיי.. אם אתה אומר, אתה יודע. קדימה, בואו נלך.״
הם ירדו במדרגות.
לפני שהם יצאו, ליאם עצר אותם, ״לאן אתם הולכים?״
״סתם לסיבוב. רוצה להצטרף?״
״אממ.. אני ולואי הולכים לבר. אולי תבואו אחרי זה.״ הוא הציע, ״אולי.״