For lifetime- ||Larry stylinson||

חלק 31

לואי דפק על הדלת כמה פעמים אבל לא נשמע קול.
הוא פתח את הדלת ונכנס לחדר, ״הארי?״ הוא קרא.
הוא ראה את בגדיו של הארי על המיטה ואת הצמידים שלו יחד עם הטלפון שלו.
הוא הבין שהוא נכנס להתקלח.
הוא התכוון לצאת מהחדר אבל תשומת הלב שלו הוסחה לטלפון שלו שלא הפסיק לצלצל מהודעות.
הוא הרים את הטלפון, והניח אותו שוב.
הוא הסתכל על הטלפון שעל המיטה לכמה שניות והרים אותו שוב.
הוא נכנס להודעות האחרונות שלו.
הוא ראה את השם של סיימון, ואת השם שלו מופיע.
הוא דיפדף למעלה כדי לראות את תחילת השיחה.

הארי: ״אני לא מסוגל לעשות את זה יותר, סיימון.״
סיימון: ״אין לך ממש ברירות. תעשה מה שאמרתי לך, וזהו.״
הארי: ״עד מתי אני צריך להמשיך לעשות את זה?״
סיימון: ״עד שאני אגיד לך שזהו.״
הארי: ״אתה לא מצפה ממני להמשיך להתעלם מלואי, נכון? הוא חכם. הוא יבין שמשהו לא בסדר.״
סיימון: ״אז תדאג שלא יבין. תגיד לו שאתה שונא אותו שוב, או משהו כזה.״
סיימון: ״אתם לא יכולים להיות בקשר כמו שאתם חושבים.״
״אם תהיו זוג, זה יהרוס אתכם! ישרוף אתכם בתעשיה ואז תהיו אף אחד.״
״תמשיכו להישאר כמו שאתם. אם לא, החלום שלכם יישבר וייהרס.״
״מה אתה עושה פה? למה את נוגע לי בטלפון?״
לואי הסתובב וראה את הארי.
עיניו הירוקות של הארי פגשו את עיניו הכחולות של לואי שעכשיו היה בהם גוון אדום.
״מה זה הארי?״ דמעות ירדו על פניו, ״מה זה לואי?״
הארי היה מופתע לראות את לואי בוכה.
״זה בדיוק מה שאני שאלתי אותך!״ הוא כעס,
״התכוונתי למה ראית שם?״
״את השיחה שלך עם סיימון. הוא זה שאמר לך להתרחק ממני?״ הוא שאל בקול שקט ופגיע.
הארי עצם את עיניו בכאב, ״ואתה פאקינג הסכמת!״
הוא לא אמר כלום.. רק הביט בו,
״אתה הבטחת לי, הארי. אתה הבטחת לי שלא משנה מה יקרה, אתה לא תוותר על החברות שלנו! שכחת?״ לואי הרים את קולו, ״למה אתה לא אומר כלום? תגיד משהו. יש לזה הסבר, נכון?״
הארי המשיך לשתוק. הוא אפילו לא הסתכל בעיניו של לואי.
״הארי בבקשה אל תשתוק.״ הוא כמעט התחנן, ״אני מצטער,״ הוא אמר אחרי הרבה זמן של שקט, ״אבל מה לעזאזל הייתי אמור לעשות?״ הדמעות ירדו גם על פניו של הארי, ״להגיד לו לא! ושילך להזדיין!״
״הוא היה מעיף אותך מהלהקה אם לא הייתי עושה את זה!״ הארי צעק יותר חזק, ״זה עדיף מלאבד אותך!״
״זה החלום שלך. לא יכולתי לקחת את זה ממך.״
״הוא לא באמת היה יכול להעיף אותי.״
״כן הוא כן, לואי.״
״הארי.. אתה...״ לואי לא מצא את המילים הנכונות כדי לתאר את האכזבה שכבשה את ליבו, ״אני מצטער..״ הארי התנצל שוב, ״גם אני. אני מצטער שחשבתי שאני יכול לסמוך עליך שוב.״
הוא אמר ויצא מחדרו בטריקת דלת.
הארי התרסק על המיטה וקבר את ראשו בכרית שדמעות מרטיבות אותו.
לואי התקשר לאלינור כדי להגיד לה שהוא מעדיף שלא תישן הלילה באחוזה, בגלל ריב שפרץ בביתם.
היא הבינה ונשארה בביתה הלילה.