For lifetime- ||Larry stylinson||

חלק 12

לואי חזר הביתה.
הוא הצטרף לבנים שישבו בסלון.
״מה היא רצתה?״ זאין שאל, ״היא באה לראות אותי.״
״ו...?״ הארי ניסה להאיץ בו להמשיך, ״חזרנו.״ הוא אמר והסתכל בתוך עיניו של הארי, ״ברכותיי.״ הוא חייך, ״אתה.. באמת שמח?״ הוא שאל מבולבל,
״כן, בטח. אם אתה אוהב אותה, וכיף לך איתך, ואתה באמת מאושר איתה, אז אני שמח בשבילך.״
״גם אנחנו שמחים בשבילך.״ נייל התערב, ״תודה.״ לואי חייך, ״עכשיו שלואי חזר.. אפשר שנלך לשחק?״ נייל ניסה להציע שוב, ״גולף?״ לואי שאל, ״כן!״
״אנחנו לא טובים בזה, נייל. ברור שתנצח אותנו.״ זאין אמר, ״אבל זה כל הכיף.״ הוא אמר והוסיף את צחוקו המתגלגל, ״אולי נלך לאכול קודם? אני מת מרעב.״ הארי הציע ונייל כמובן לא יכל לסרב.
לפני שלואי יצא מהבית, הארי עצר אותו, ״אני באמת שמח בשבילך.״
״אני יודע. תודה.״ הוא הוסיף חיוך.

• • • •
״אני לא מאמין שהארי מוביל!״ זאין אמר בפליאה אחרי שהוא, ליאם ולואי פרשו מהמשחק.
נייל צחק, ״קודם כל, הוא מוביל עליי בחבטה אחת,״ הוא הבהיר, ״ודבר שני, הוא מוביל כי אני רוצה שהוא יוביל.״ הוא אמר וחבט בכדור הגולף בחוזקה.
הכדור נכנס לגומה במכה אחת.
אחרי כמה חורים וגומות, הבנים התייאשו.
נייל ניצח במשחק והארי במקום השני.
הם התכוונו לחזור בחזרה לאחוזה.
״אפשר שנלך לאכול?״ נייל הציע, ״אכלנו לפני שהגענו.״ ליאם הזכיר, ״נכון.. אבל עברו שעתיים שלמות.״ הבנים צחקו, ״נזמין לבית, טוב?״
״טוב.״ הוא הסכים והם חזרו לאחוזה.