הבנים קמו בבוקר ליום חדש.
הם ישבו כולם ביחד לאכול ארוחת בוקר.
״אתה יכול להעביר לי את המלח?״ לואי שאל את הארי.
הוא לא ענה והמשיך לאכול, ״הארי?״ הוא ניסה שוב, ״הארי!?״ הוא הרים את קולו, ״מה?!״
״את המלח.״
״קח.״ הוא העביר לו את המלח בעצבים וקם מהשולחן.
״מה זה היה לעזאזל?״ ליאם שאל בהלם, ״אין לי מושג.״
״אתה תלך לדבר איתו?״ זאין שאל, ״לדבר איתו על מה? זה עוד אחד ממצבי הרוח המשתנים שלו. הוא יותר גרוע מאישה במחזור.״ נייל צחק, ״אני רציני, נייל.״
״אני יודע. זה פשוט מצחיק אותי.״
*דינג*
״קיבלנו אימייל,״ ליאם שינה את נושא השיחה,
״זה הלו״ז לטור.״
״הוא לא אמר שזאת תהיה רק הופעה?״
״לא יודע. זה כנראה השתנה. בכל אופן, זה בעוד יומיים אז צריך להתחיל לארוז.״
״אני אלך להודיע להארי.״ זאין התנדב.
זאין דפק עם הדלת ונכנס.
״באת להטיף לי על איך שהתנהגתי?״
״לא. באתי כדי לעדכן אותך על זה שיש טור בעוד יומיים וצריך להתחיל להתארגן.״
״אוקיי. תודה שהודעת לי.״
״אוקיי. עכשיו בוא נדבר על מה שקרה.״ הוא אמר והתיישב לידו במיטה, ״לא קרה כלום, די.״
״מה זה היה? אתה פשוט התעלמת ממנו.״
״לא התעלמתי ממנו.״
״אז איך אתה קורא לזה?״
״אממ.. לא יודע. אבל לא הייתה לי כוונה להתעלם ממנו.״
״תפסיק לפגוע בו, הארי.״
״מה? אני לא פוגע בו. אין לו רגשות אליי! מתי תבינו את זה? אין לנו רגשות אחד לשני.״
״אז מה זה בדיוק כל המבטים האלה?״
״איזה מבטים?״
״המבטים שאתם דופקים אחד לשני. אפילו המצלמות תפסו אתכם מסתכלים זה על זה במבט כזה..״
״איזה מבט?״
״מבט.. מאוהב?״
״אנחנו לא מאוהבים.
תכניסו את זה כבר לראש שלכם!״
״אוקיי! הבנתי.״
זאין הלך והשאיר אותו לבד.
לאחר כמה דקות, הארי ירד לאולפן ההקלטות שלהם.
שם הם כותבים שירים ומקליטים רעיונות חדשים.
הארי נכנס ולא ידע שלואי שם.
״סליחה. לא ידעתי שאתה כאן.״ הוא התכוון לצאת, ״זה לא הפריע לך שנהיה ביחד באותו החדר פעם.״ לואי אמר והארי נעצר, ״מה זאת אומרת?״
״זה פשוט נראה שאתה מתחמק ממני.״
״אני לא.״
״אז למה אתה הולך? כתבנו שירים ביחד בעבר.״
״אני פשוט מחפש מקום שקט להיות בו.״
״החדר שלך?״
״פה יש וויב אחר, לא כמו בחדר שלי.״
״אם זה מפריע לך, אז אני אלך.״
״אתה לא מפריע לי. אף פעם לא הפרעת.״ הוא ניסה להבהיר, ״אז למה התנהגת ככה מקודם?״
״לא יודע.. אין ממש סיבה. כלומר, זה לא בגללך או משהו.״
״אז בגלל מה זה?״
״אני לא יכול להגיד לך.״
״לי באופן ספציפי, או בכללי?״
״בכללי.״
״אוקיי. אתה רוצה את הגיטרה?״
״לא. אני חושב שהפעם אני אלך על הפסנתר.״ לואי חייך, ״אוקיי.״
לואי ניגן על הגיטרה, הארי על הפסנתר והם שרו ביחד.
YOU ARE READING
For lifetime- ||Larry stylinson||
Romance״אתה הבטחת לי, הארי. אתה הבטחת לי שלא משנה מה יקרה, אתה לא תוותר על החברות שלנו! שכחת?״ לואי הרים את קולו, ״למה אתה לא אומר כלום? תגיד משהו. יש לזה הסבר, נכון?״ הארי המשיך לשתוק. הוא אפילו לא הסתכל בעיניו של לואי. הסיפור עלול להכיל: * קללות. * קטעי...