For lifetime- ||Larry stylinson||

חלק 18

״ערב טוב אוטווה, בירת קנדה! מוכנים לעשות קצת רעש?!״ ליאם צעק במקרופון והקהל צרח ומחא כפיים.
״אני חושב שהם יותר ממוכנים.״ לואי אמר והם המשיכו לצרוח, ״מוכנים?! 1,2,3 ו-״ הפעם נייל צעק למיקרופון,
Stained coffee cup"
Just a fingerprint of lipstick's not enough
Sleep, where you lay...״

• • •
״הייתם מדהימים! לילה טוב!״ הארי צעק וכולם רצו במהירות לכיוון הוואן.
ככה היו מבריחים את הבנים כל פעם אחרי הופעה.
״מחר הופעה ראשונה ב7 בבוקר, צריך להיות שם ב6 וחצי.״ זאין הזכיר.

עוד הופעה ועוד הופעה.
עוד שיר ועוד שיר.
זה כן היה מתיש אותם, אבל זה אף פעם לא נמאס עליהם.
מחר מתקיים ההופעה האחרונה שלהם אחרי עשרות הופעות במספר מדינות באירופה.
לואי הרגיש לא טוב לקראת הערב.
ולמחרת בבוקר גם הארי הרגיש לא טוב.
הביאו להם רופא למלון.
״מדובר בווירוס סך הכל. קחו את האנטיביוטיקה הזאת,״ הוא הגיש לכל אחד מהם בקבוק אנטיביוטיקה, ״תשתו את זה פעמיים ביום, בוקר וערב. אתם לא תוכלו להופיע היום, יש לכם חום, והבנתי שאתם נוסעים מפה עוד יומיים בבוקר, אז כדאי שתישנו בחדר נפרד מהשאר כי זה עלול להדביק אותם.״
״אוקיי.״ הארי אמר בקול צרוד.
״תודה רבה, דוקטור.״ ליאם לחץ את ידו וליווה אותו עד היציאה מהחדר.
״אוקיי, אנחנו הולכים. אתם תהיו בסדר?״
״כן.״

״איך אתה?״ הארי שאל את לואי לאחר שהבנים הלכו, ״מרגיש רע.״
הם שכבו במיטה זה לצד זה על הגב.
הארי צחק והשתעל, ״גם אני.״
״רוצה תה? אני קם להכין.״
״אתה מסוגל לקום?״ לואי ניסה להתרומם אך סחרחורת תקפה אותו והוא נשכב בחזרה, ״לא.. מה נעשה?״
״הטלפון עליך?״ הארי שאל ופנה להביט בו, ״כן.״
״אז תתקשר לאמנדה.״
״לא! לא לאמנדה.״ לואי התנגד והארי לא הצליח להפסיק לצחוק.
הוא השתעל והפסיק לצחוק, ״תיזהר שלא תצא לך ריאה.״ לואי עקץ אותו,
״הוא הביא כדורים להורדת חום, לא?״
״כן. אבל אנחנו צריכים עם זה מים!״
״אז אין ברירה, תתקשר לאמנדה.״׳
״תתקשר אתה.״
״1. הטלפון שלי לא עליי. הוא רחוק מידי,״ הוא אמר והושיט את ידו לשידה ששם הטלפון היה,
״2. הסיכויים שהיא תענה לך מהר, הם הרבה יותר גבוהים.״
״די, נו. איך אני מסוגל אשחק בה ככה?״
״כמו ששיחקת עם אלינור לפני שהפכתם לרציניים.״ הפעם היה תורו של לואי לצחוק ולהשתעל ביחד, והארי הצטרף אליו.
״לא, נו. אני לא יכול לקרוא לה.״
״מה הבעיה? תגיד לה: היי אמנדה, מה נשמע? אני מצויין, תודה. תקשיבי, יש מצב שתבואי לחדר שלי. אני חולה מת יחד עם הארי ואנחנו צריכים לקחת כדור ואין לנו פה איך כי השאירו אותנו בלי מים. אנחנו עם חום וקשה לנו לקום מהמיטה מבלי לחטוף סחרחורת.
תראה שהיא תרוץ ותעשה את זה בשמחה.״
״אין מצב! היא לא תפסיק לנדנד לי אחר כך,״ הוא התנגד, ״לא. אני לא מתקשר אליה.״