פרק 56

345 29 3
                                    

לאחר 3 ימים של התאוששת, אלינור השתחררה.
לואי לא היה בבית כל הזמן הזה, הוא לא ראה את הארי, או דיבר איתו.
הוא אפילו לא התקשר אליו.
״הלו?״
״הארי? בוקר טוב.״ הוא אמר בקול שקט.
הוא חושש שהוא כועס עליו, ״4 וחצי לפנות בוקר.״ הוא הזכיר לו, ״איבדתי תחושת זמן. יום ולילה. הכל נראה הפוך כשאני לא איתך.״
״התגעגעתי אליך כל כך.״ הוא אמר מכל הלב, ״גם אני התגעגעתי.״
״איך אלינור?״
״היא בסדר, היא ישנה. אני אבוא היום בצהריים, אחרי שאלינור תתעורר, טוב?״
״תבוא מהר.״
״אני אשתדל.״
״אני חייב להרגיש אותך, זה הורג אותי!״
״אני באותו מצב כמו שלך...״

לואי פתח את הדלת והארי התרגש כל כך כשראה אותו.
לפני שהארי או לואי הספיקו להגיד משהו, הם הדביקו את שפתיהם זה לשל השני.
הארי הרים את לואי כמו שהוא תמיד עושה.
״אני כל כך התגעגעתי.״ לואי הפסיק את הנשיקה והסתכל לתוך עיניו, ״גם אני, לואי.״
לואי הוציא אנחה קטנה, ״לואי.. יש לי הפתעה בשבילך.״
הוא אמר והתיישב.
לואי ישב על ברכיו של הארי והבריש את שיערותיו, ״איזו הפתעה?״
״יש לנו פגישה בשעה 4 וחצי, אוקיי?״
״מה..? איזו פגישה?״ הוא שאל מבולבל, ״זה סוד. כשנגיע אתה תגלה.״
לואי חייך, ״אוקיי.״

• • •
בשעה 4 וחצי הם הגיעו לאן שהם היו צריכים להגיע.
לואי חשש. הוא לא ידע למה לצפות.
״הארי..?״ הוא נעצר במקומו, ״למה אנחנו נכנסים למשרד אימוץ?״
ליבו הלם בחוזקה. הוא הרגיש שהוא עומד לצאת ממקומו, ״התחלתי תהליך אימוץ.״
לואי לא ידע איך לעכל את זה, ״אמרת שאתה רוצה ילד..״ הארי חשב שהוא לא התלהב, ״זה היה רעיון לא טוב, נכון?״
״לא, לא. מה פתאום! אני פשוט.. בהלם.״ חיוכו של לואי עלה וגם של הארי.
״אני שמרתי את זה בסוד כל כך הרבה זמן.״ הארי ליטף את פניו, ״המנהלת, בת׳, אמרה שהיא תהיה איתי לאורך כל הדרך, וזה מה שהיא עשתה. היא ליוותה אותי ועזרה לי, ועומד להיות לנו ילד.״ חיוכו של לואי התרחב יותר, ״לא חשבתי שתיקח אותי ברצינות, לא חשבתי שאתה מוכן לזה.״
״אני רואה אותך עם פרדי וזה עושה לי כל כך טוב בלב.״
לואי הביט לקדימה לעבר משרד האימוץ, ״שנלך?״ הארי הציע.
לואי שילב את אצבעותיו בשלו, והם הלכו.

״נעים מאוד, לואי.״ הוא לחץ את ידה, ״בת׳. סוף סוף אנחנו נפגשים. הארי דיבר עליך מלא.״
לואי הביט בו וחייך, ״בכל אופן, הכל מסודר. כל הניירות והטפסים. נשאר לכם רק להכיר את הילד. סליחה, ילדה.״
״הולכת להיות לנו בת?״ לואי שאל בכל כך הרבה התרגשות, ״כן. אני אלך להביא אותה.״
בת׳ יצאה ונכנסה עם ילדה יפהייפיה.
״תכירו, זאת קימברלי, קים.״
היה לה שיער שטני עם עיניים כחולות וירקות ביחד.
הם לא הבינו איך זה אפשרי בכלל.
היה לה חיוך כל כך יפה.
״קים בת 6 וחצי.״
״היי...״ לואי חייך חיוך גדול, ״שלום!״ היא הייתה נרגשת, ״אני לואי, וזה הארי.״
״אני כל כך מתרגשת לראות אתכם.״ היא אמרה בעיניים נוצצות, ״גם אנחנו מתרגשים לראות אותך.״
הם מילאו את הטפסים האחרונים ונסעו בחזרה הביתה.

 For lifetime- ||Larry stylinson|| Where stories live. Discover now