For lifetime- ||Larry stylinson||

חלק 5

הארי דפק על הדלת.
״כן?״ לקח זמן עד שנשמע קול מבפנים.
״לוּ?״ הוא נכנס והתיישב על המיטה.
לואי לא אמר כלום. הוא רק הסתכל עליו.
״רציתי שנדבר.״
״דבר.״
״אוקיי.. אממ.. אני מצטער. על הכל. אתה חשוב לי כל כך ואין מצב שאני אאבד אותך, אתה מבין? אני טעיתי, נכון. אבל אני לא התכוונתי.
אני הייתי מתוסכל ושיכור אחרי הריב שלנו, כי זה כאב לי כל כך.
ועוד יותר כאב לי שהכאבת לי בכוונה. בקיצור, חשוב לי שתדע שאני מצטער.״ מבטו של לואי התרכך,
״אני גם מצטער. לא הייתי צריך לעשות לך בכוונה. אני פשוט כעסתי שהלכת לשם שוב אחרי שאמרת לי שלא תלך. אני יודע מי האנשים שנמצאים שם, ואני לא רוצה שתהיה בסביבתם פשוט.״
״אני יודע.״ הארי חייך וחשף את הגומות שלו.
״תפסיק להסתכל עליי ככה ותביא לי כבר חיבוק.״ לואי אמר והארי התנפל עליו לחיבוק.
״מה קרה לקול שלך?״ לואי שאל אחרי כמה דקות של שקט.
ראשו של הארי הונח על חזהו.
״סתם כאב גרון.״
״מה הקשר הכאב גרון הזה באמצע שום מקום.״
הארי הבין שהוא לא יתחמק מזה, ״לפני שיצאנו להקלטות.. אתה יצאת מהבית ואני נשארתי.
מרוב ייאוש אז יצאה לי צעקה.״
״צעקת ייאוש? למה?״
״כי זה ייאש אותי.״
״אני מייאש אותך?״
״לא אתה.. בכללי הריבים שלנו והרגשות.״
״איזה רגשות?״
״הרגשות שלנו. שנינו יודעים מה אנחנו מרגישים, אבל אף פעם לא הודינו בהם באופן רישמי כי אנחנו: ״רק ידידים״.״ הארי זרק את ההערה שלואי אמר לצלמים ולעיתונאים, ״אל תעשה את זה. אני התנצלתי על זה.״
״בוא לא נדבר עכשיו, טוב? אני יודע שאם נמשיך לדבר, זה יהפוך לריב. אני רוצה לנצל את הרגע הזה איתך.״
לואי ידע שהוא צודק. והוא הסכים.
הארי החזיר את ראשו לחזהו של לואי ולואי נשם עמוקות.
״אני יכול להישאר הלילה?״ הארי שאל וראשו עדיין היה על החזה של לואי, ״תישאר.״
החיוך של הארי עלה בבת אחת אבל לואי לא ראה את זה, ״אתה מחייך, נכון?״
״נכון.״ הוא קם ונשק לו נשיקה קטנה בלחי.
״מה אתה דודה? מה אתה מנשק אותי בלחי?״
להארי היה קשה להסתיר את המבוכה ואת הסומק שעלה בלחייו.
״בוא. תחזיר את הראש שלך. אני מניח שזה הכי קרוב שנוכל להיות.״
לואי נשאר לשכב ושיחק בתלתליו של הארי.
״הארי?״ לואי אמר אחרי כמה דקות ארוכות של שקט ושלווה, ״מה?״
״תבטיח לי שלא משנה מה יקרה.. לא תוותר על החברות שלנו.״
״אני מבטיח. אתה מבטיח?״
״מבטיח.״