חלק 40

373 27 6
                                    

אחרי שלואי יצא מביתה של ג׳מה, הוא דאג לחפש כרטיס טיסה חזרה לאל-איי
הוא אמור לחזור ולארוז את הדברים שלו מהאחוזה.
הוא יודע שיהיה לו קשה אבל הוא לא יכול להישאר שם.
הוא חייב לעזוב ולנקות את ראשו מהמחשבות.
מידי פעם הוא תהה לעצמו האם הוא סתם מגזים עם התגובה שלו.
ובכל פעם ששאל את עצמו את זה, הוא נזכר בתחושת האכזבה שהרגיש כשקרא את ההודעות.
אחרי הנשיקה עם הארי הוא הרגיש אחרת.
הוא הרגיש לא עצמו.
יותר מידי רגשות היו מעורבים אצלו.
דלת ביתו של לואי נפתחה בבת אחת.
זה היה הארי, כמובן.
״למה באת?״
״אתה נישקת אותי אחרי שאמרתי לך שאני אוהב אותך. מה אתה מצפה שאעשה? שאעזוב אותך?״
״הארי...״
״מה? אתה אמרת שאני מבלבל אותך שלא אמרתי לך מה אני מרגיש, שהסתרתי. עכשיו אני אומר לך בדיוק מה אני מרגיש וזה גם מבלבל אותך?״
״הארי אתה מבלבל אותי נקודה. עצם זה שאני לידך זה מבלבל אותי.״
״מה. כל כך. מבלבל אותך?״
״אתה!״
״אבל אני ברור לגמרי!״
״הארי.. כל פעם שאני מסתכל לך בעיניים אני מבולבל. אני הולך לאיבוד שם.״
״למה?״ הוא שאל בייאוש,
״כי אני אוהב אותך,״ הוא אמר כמעט בשקט,
״אבל אני עוזב. אני לא רוצה להכאיב לך, אבל אני לא יכול להישאר תחת חסותו של סיימון.״
״אני אבוא איתך.״
״לא. אתה לא תבוא איתי.״
״אני לא אשאר שם בלעדיך.״
״אני אחזור.״
״אתה משקר.״ הוא קבע, ״אני באמת אחזור. אבל לא בקרוב.״
״אתה מבטיח לי?״
״אני מבטיח.״
״אני.. יכול לשאול מה יהיה עם אלינור?״
״מה איתה?״
״אתה אמרת לי עכשיו שאתה אוהב אותי. אתה תישאר איתה?״
״אני לא יודע.״
״אתה תישאר איתה?״ הוא שאל שוב בשקט. קצת עצוב,
״אני לא יכול להישאר איתה.״
״אז פשוט תיפרד ממנה.״ הארי אמר וסגר את המרחק שהיה ביניהם בחצי צעד.
האפים שלהם נגעו זה בשל זה.
״אתה צריך ללכת הארי. אני יוצא עוד מעט לשדה התעופה,״ לואי ראה את האכזבה בפניו, ״אני מצטער.״
הוא אמר ונשק לי נשיקה קטנה באף.
״שאחזור איתך?״
״לא יודע. אתה רוצה לחזור?״

 For lifetime- ||Larry stylinson|| Where stories live. Discover now