חלק 34

371 30 0
                                    

לואי קם מוקדם בבוקר עם עיניים שורפות מהדמעות שיצאו למשך כל הלילה.
הוא ירד למטבח ששם רק נייל היה.
״בוקר טוב.״ נייל אמר בנחמדות, ״בוקר טוב ניילר.״ הוא החזיר בעייפות, ״אתה מרגיש בסדר? כי אתה לא נראה כל כך טוב.״ לואי חייך חיוך מר, ״אני..״ הוא נעצר,
״אני בסדר.״ הוא שיקר.
״אתה פאקינג משקר לי מול הפרצוף.״ הוא כעס,
״נו.. מה את רוצה שאני אעשה?״
״שתדבר איתי. אני תמיד משתף אתכם בהכל!״
״אני מצטער זה פשוט כואב.״
״מה כואב.״
לואי הוציא נשימה עמוקה וסיפר לנייל מה שקרה.
• • •
״אני לא מאמין לך!״ גם הוא היה בהלם מוחלט, ״גם אני לא האמנתי.״
״אני מצטער בשבילך.״
״זה לא כי אני מרגיש אליו משהו.״ הוא הבהיר, ״לא לזה התכוונתי. התכוונתי לזה שאני מצטער בשבילך שיצא לך להתאכזב מחבר קרוב שלך בצורה הזאת. אני יודע איך זה מרגיש..״
״אני אמרתי לך כבר שאני בסדר.״ הוא התעקש, ״אני יודע שלא. וזה בסדר. אתה תמיד תוכל לדבר איתי אם אתה רוצה.״
״אני יודע. תודה נייל.״
נייל טפח על כתפו ויצא מהבית.
לאחר שנייל יצא זאין וליאם הצטרפו ללואי.
״איך אתה לו?״ ליאם שאל, ״למה שלא אהיה בסדר?״
״למה באמת שלא יהיה בסדר?״ זאין שאל, ״בגלל מה שהיה עם הארי.״
״מה היה איתו?״
לואי גילגל עיניים, ״כלום לא קרה.״ הוא אמר.
ליאם סיפר לזאין מה קרה במקום לואי.
״בגלל זה שברת לי את הטלפון?!״
״לא. זה בגלל אלינור.״
״מה היא עשתה?״
״היא.. ראתה את התמונות פפארצי שלי ושל הארי והיא חשבה שבגלל זה אני עומד ל-״ הוא נעצר שנזכר שהוא עוד לא אמר להם שהוא מתכוון לעזוב, ״לא משנה, נו.״
הבנים ישבו בסלון.
ליאם וזאין שיחקו פיפא, ולואי הסתכל עליהם משחקים ולאט לאט שקע שוב במחשבות.
נייל חזר הביתה אחרי שעתיים בחוץ, ״אני מצאתי את אהבת חיי!״ הוא אמר וישב עם הבנים.
״מה? מתי? איך?״ זאין התרגש בשבילו, ״קוראים לה אפריל. פגשתי אותה בפיצריה-״
״ברור שתפגוש אותה שם.״ ליאם קטע אותו וצחק, ״בדיוק! בכל אופן, התאהבתי בה ברגע שראיתי אותה מסיימת מגש פיתה לבד. בדרך כלל בנות לא אוכלות כל כך הרבה לבד, והיא עשתה את זה!״
״נשמעת חלומית.״
״אני רציני! היא פשוט מדהימה. היא גם יפה כך כך.
ניגשתי אליה ואמרתי לה שהיא נראית ממש נחמדה ושהיא מוצאת חן בעיניי. אחרי כך הלכנו לעשות סיבוב בפארק וישבנו קצת ודיברנו. שתינו מילקשייק והיא אוהבת בדיוק מה שאני אוהב. הכרנו זה את זו קצת וביקשתי ממנה את המספר והיא נתנה לי. אנחנו יוצאים לדייט היום בערב. ונחשו מה?״
״מה?״ זאין וליאם שאלו ביחד, ״היא אפילו לא התרגשה מזה שאני נייל הורן. היא יודעת מי אני, אבל היא לא עשתה מזה סיפור גדול.״
״אני כל כך שמח בשבילך ניילר.״ לואי אמר אחרי הרבה זמן שהוא ישב בשקט, ״גם אנחנו שמחים בשבילך.״
״תודה חבר׳ה.״ הוא חייך.
״אתה לא צריך להעיר פרדי לבית ספר?״
״שיט, נכון!״ הוא הלך במהירות לחדרו של פרדי והעיר אותו.
אחרי 20 דקות פרדי סיים להתלבש, להתארגן, להכין תיק לבית ספר ולאכול ארוחת בוקר.
״כל הכבוד, פרד. זה היה מהר.״ פרדי חייך ולואי פרע את שיערו, ״כשתחזור מהבית ספר אני אלך להביא את בר, אוקיי?״
״אוקיי!״ הוא שמח, ״אוקיי בוא נלך.״
לואי התניע את הרכב ונסע לבית הספר של פרדי.

 For lifetime- ||Larry stylinson|| Where stories live. Discover now