For lifetime- ||Larry stylinson||

חלק 30

לואי התיישב ליד פרדי.
הוא ליטף את ראשו בעדינות.
הבריש את שערותיו באיטיות.
הוא הסתכל עליו וחייך לעצמו. הוא אוהב את התחושה הזאת שפרדי גורם לו להרגיש.
דפיקה בדלת קטעה את מחשבותיו.
הוא ניתק את מבטו מפרדי וקם לדלת.
הוא ראה את אלינור, ״היי.״
״היי.״ היא חייכה, ״לא אמרת לי שחזרת.״
הוא נאנח, ״אני מצטער. שכחתי לעדכן אותך.״
״כן, קצת.״ היא אמרה בטון קצת פגוע, ״אני מצטער.״
הם נעמדו זה מול זה למשך כמה דקות ולא אמרו כלום.
לואי נשק לה על הלחי, ״אני השבוע אהיה עם פרדי. אנחנו מחר כנראה נלך ללונה פארק. את תבואי?״
״אממ.. יש לי מחר תצוגה.״
״אה, אוקיי. את.. רוצה להישאר הלילה?״
היא חייכה, ״אתה רוצה שאשאר?״
״ברור שאני רוצה.״
״אז אני אשאר.״
״אוקיי. את רוצה שאני אקח אותך הביתה שתוכלי לקחת דברים?״
״לא לא. עדיף שתישאר עם פרדי.״
״אוקיי. אז אני אחכה לך.״ היא חייכה, ״אוקיי.״
הוא נשק לה נשיקה קצרה ועמוקה והיא הלכה.
לואי ירד לסלון.
כל הבנים היו שם חוץ מהארי.
״מה קרה עם הארי?״ ליאם התעניין.
״לא קרה כלום. הוא רק אמר שהוא שונא אותי.״ הוא ענה בקלילות, ״וואו, מה.. רק?״
״כן. רק. אני רגיל להתנהגות הזאת ממנו.״ הוא אמר והוריד את מבטו לרצפה.
״אל תצטער כל כך.״
״איך אני יכול שלא? הוא כל כך.. חשוב לי.״
״אנחנו יודעים. אולי תלך לדבר איתו?״ זאין הציע, ״אתם חושבים שכדאי לי?״
״כן. משהו עובר עליו, ללא ספק.״
״אוקיי.. אני אלך.״ הוא נכנע, ״כמעט שכחתי,״ הוא פנה לליאם לפני שהלך, ״אני ופרד הולכים מחר ללונה פארק. תביא גם את בר, טוב? פרדי משתוקק לראות אותו שוב.״
ליאם הנהן בקצרה ולואי עלה לחדרו של הארי.