חלום המשאלות

חלק 9

כן, כן, חברים זה לא היה ארן זה היה בעלי אכם כלומר הקפטן עכשיו הבנתי למה הוא היה נמוך חשבתי לרגע שארן התקטן. הקפטן היה נראה באמת מובהל אבל היה קשה לראות את זה כי הוא התאושש במהירות. "אממ קפטן.. בוא נוריד את הסכין זה היה טעות, נשבעת בשם האוכל המסכן שלי" סאקורה עמדה מאחורי בדום. כאילו פגשה משהו בדרגה גבוהה, טוב זה באמת ככה...
הקפטן נראה מעוצבן כי הוא לא הזיז את הסכין מהר כל כך. ברגע שהוא הוריד אותו הלב שלי חזר לפעום

"בפעם הבאה אני לא יעצור את עצמי" הוא אמר בקול נוקשה ואדיש.

"אני מקווה שהפעם הבאה זה היה באמת ארן.."
אמרתי בלחש. סאקורה שמעה אותי וצחקה מעט. "טוב אם כך אני יזוז מפה אתה יודע לענייני"

באתי ללכת אבל הוא תפס את הצווארון שלי וגרר אותי אחרי "את באמת חשב שתתחמקי מי זה בקלות?!" הוא אמר בקול אדיש ומעט מעט כועס טוב אולי הרבה
וכן אני יודעת הסיטואציה הזאת מוכרת לכם מי שאני גררתי אותו נקמה? מי יודע. אני לא יודעת עם זאת רק אני אבל סאקורה מאוד דומה רוני כאילו הלו במקום לעזור לי היא עמדה ונפנפה לי לשלום. אחותי, לא יפה. וחברים אתם בטח שואלים מה קרה לך שם? הוא לקח אותך ו.. מה הוא יעשה? יהרוג אותך? יעביד אותך? או שאולי תהפכי לאכול של טיטאנים? כמובן שלא על תהיו מצחיקים במקום זה אני עומדת בחום של 38 מעלות מתה מחום ומחזיקה כמו מסכנה שתי דליי מים בשתי הידיים. חלום.... מה אנחנו במאה ה-21?! שזה העונשים של היום?! אחי התקדמנו 1879 שנה קדימה תתגבר! "קפטן אתה באמת חושב שזה הכרחי?"

כמובן שאותו קול אדיש ומעט כעוס "כנראה שרק ככה את תלמדי את הלקח שלך.."

צחקתי בקול ואמרתי לו "אתה רציני? המורה שלי מנסה את זה בערך ממתי שהתחלתי את החטיבה וזה לא הצליח לה אז שאתה תצליח" והמשכתי לצחוק הסתכלתי עליו ו.. ראיתי שהוא לא משועשע כמוני וסתמתי "לא משנה.."

"על מה את מדבר לעזאזל"

שרקתי והסתכלתי על הרציפה "לא כלום לא אמרתי כלום." מזלי הקפטן הוא לא האחד שהתווכח אלה עם הוא ממש ממש רוצה לדעת אבל כנראה שזה לא עניין אותו. אחד החיילים שהיה שם בא ודיווח לו משהו בשקט ולא ממש הצלחתי לשמוע... באסה.

החייל מיד לאחר הדיווח הוא הלך הקפטן צעד קדימה לאט ואמר "תעמדי כאן במשך שעתיים"

"אה?!?! שעתיים?!!! אתה רציני?!"

"שעתיים וחצי"

מיד סתמתי את הפה שלי ויבבתי בלב
הוא עצר לרגע והסתכל עלי יכולתי להישבע שראיתי אותו מסמיק לרגע, אבל.. כנראה החום מתחיל להשפיע. "על תשכחי, בשמונה יוצאים לארוחה על חשבונך" הוא הסתובב שלח יד לביי ונעלם מהאופק

"הא?! נכוןןן ההתערבות, שיט" חשבתי שהו שכח מי זה כבר כנראה שלא.. אוקיי חברים אני עומדת בחוץ כבר חצי שעה! נכון זה לא ממלא.. אבל בואו אני כבר גוססת את חיי! 38 מעלות בחוץ. כאילו אנשים לפחות תשאירו מזגן!!. ואז ראיתי אותה. זה היה אור שנשלח עלי מהשמיים והוא אמר לי בואי עליי... אוקי עצרו את החשיבה אנשים אני לא הולכת למות. זה בסך הכול סאקורה עם בקבוק מים. מה חשבתם שזה כבר הזקנצי'ק? כי עם זה היה הוא אני זה שהייתי לוקחת אותו למותו לא הוא אותי! רק המחשבה על זה הרתיחה אותי והעלתה את המעלות מ38 ל40. סתם צוחקת. הנחתי מהר את הדליים חטפתי לסאקורה את המים ושתיתי כמו גמל "אימל"ה אני מרגישה כמו גמל שלא שתה חמישים שנות אור."