חלק 11

96 13 3
                                    

הגעתי לחדרי מאוחר מהצפוי אני מנחשת שהשעה עכשיו 10 וחצי בלילה התגבנתי במסדרון בשקט בשקט ופתחתי את הדלת בזהירות שסאקורה לא תתעורר. סגרתי אותה לאט לאט הסתובבתי לכיוון ובמקום לראות ילדה ישנה לה שנת חמודים היא יושב על המיטה מחבקת כרית ונועצת בי מבט
"אני רוצה את כל הפרטים!" היא אמרה בלחש שלא ישמעו אותנו.

למרות שהייתי עייפה למוות רציתי לספר לה כמו שעשיתי עם רוני, עלה עלי חיוך ואמרתי לה "בחיי מה אני יעשה איתך רוני" ופרשתי את ידי לצדדים.

היא קמה מהמיטה נתנה לי חבטה קטנה בראש ואמרה . "קוראים לי סאקורה"

שפשפתי את אזור המכה וצחקתי "אני יודעת" באמת ידעתי אבל עדיין היה לי מסובך להבדיל. כאילו אני לא מבדילה בין אנשים כמעט אז בניהם.. וככה הלילה של שינה מתוקה הלכה לה, החלפתי לפיג'מה וישבתי איתה על המיטה שלה והתחלתי לספר לה כול על הארוחה על הילדה הקטנה על הביס בתפוח מסוכר ואפילו על החיוך. אבל דבר אחד שלא סיפרתי היה הבכי, זה היה הסוד שלנו, וגם אני לא לסיים את חיי כל כך מהר חחח.. כנראה שהקטע של החיוך הפתיע  אותה כי היא הייתה עם פה פתוח במשך שתי דקות שלמות "עם לא תסגרי את הפה יכנסו לך זבובים"

היא סגרה את הפה לאט ואמרה "הקפטן יודע לחייך?!" היא נראה בשוק ואני הייתי בשוק מי זה שהיא בשוק.

"מה הבעיה כל בן אדם יודע לחייך"

"כן כן אני יודעת אבל הקפטן נראה אחד נוקשה שלא יחייך. כנראה שטעיתי, אבל דבר אחד אני בטוחה שהוא מאוהב בך!"

לא הגבתי לה פשוט גלגלתי עניים

"נו ואת מאוהבת בו?"

שמתי את היד לסימן שחושב. לא שבאמת הייתי צריכה לחשוב התשובה ברורה מלכת "ברור."

"זה היה חד וחלק.."

"מה אני תמיד הייתי דלוקה עליו אבל חיים לא חשבתי על להתקרב עליו" *כי הוא לא באמת מציאותי*

"ואו אחותי יש לך אומץ.. אה נכון אך היה?"

"סיפרתי לך שהיה מהמם לא?"

"לא זה בסיור שהיה לך לפני יומיים, שמעתי שממש מלחיץ לצאת מחוץ לחומות"

"אה זה, לא הרבה" ישר עלה לי מין תזכור לגבי הטפרים והזנב שיצאו. והסתכלתי על היד שלי, שמעתי את סאקורה מיללת על זה שהיא רוצה פירוט אבל פשוט חזרתי על דבריו "באמת שלא קרה הרבה"

אחרי הדיבורים כל אחת התפזרה למיטתה, שכבתי על הגב והסתכלתי על היד שלי "כדאי שאני לא ישתמש בזה. אני לא רוצה שיתפסו אותי" ואחרי כמה דקות נרדמתי, חלומי היה צלול וראיתי את השועל מולי.

"מה את עושה פה?"

"מה אסור לי להגיד שלום לחבר?" חייכתי עליו.
והוא שתק "הי שועל?. שחושבים על זה אמור להיות לך שם נכון? אין לי כוח להגיד כל הזמן שועל, אך קוראים לך?"

חלום המשאלותWhere stories live. Discover now