חלק 22

84 13 0
                                    

פתחתי את הדלת בחוצה ושמעתי את סאקורה אומרת "או הינה היא יצאה, נו אך ה-" היא עצרה את עצמה מלהשלים את המשפט כי היה בהחלט אפשר לראות על פני שעברתי טראומה.

תפסתי את סאקורה בכתפיים וניערתי אותה בזמן שאני אומרת לה "לא אמרת לי שהיא נוגעת!!!!"

"מה את רוצה היא אמרה לדעת עם יש בעיות.." היא אמרה.

עזבתי אותה ולקח לה כמה שניות לאזן את עצמה ואני אמרתי לעצמי "שחכתי שאין להם טכנולוגיה מתקדמת כמו ב2021 ואני תקוע באיזה סידרה שבודקת מצבים רפואיים עם הידיים" רק לחשוב על זה גרם לי צמרמורת בגב התכופפותי ישיבה אווירת ועשיתי עיגולים על הרציפה עם האצבע בשביל להרגיע את עצמי.

"אויש איזה מגזמנית" סאקורה אמרה גלגלה את ענייה ונכנסה פנימה

אחרי 13 דקות

סאקורה יושבת לידי ועושה איתי עיגולים על הרצפה "לא חשבתי שזה היה כול כך קשה ומטריד, שירה אני מצטערת שזלזלתי בך" היא הסתכלה עלי עם עניי כלבלב מצטערות.

הסתכלתי עלי ומשכתי באפי "הכול בסדר אני סולחת לך"

"שירההה~" היא באה וחיבקה אותי ואני חיבקתי אותה חזרה ושנינו התבכיינו. עד שהרגשנו את מיקאסה נועצת בנו מבט של גועל ועל המצח שלה היה ממש כתוב "איזה מגזימות אתם" והיא נכנסה לחדר

לאחר 13 דקות

אני וסאקורה הסתכלנו עלייה בצפייה שהיא יצאה בהתחלה היא הייתה נראת בסדר עד שראינו טיקים בעניים שלה וחרדה. אני וסאקורה פתחנו ידיים שתצטרף לחיבוק, מיקאסה התקדמה ושמה את ראשה על כתפי ואני תפחתי לה על הכתף "על תדאגי את לא לבד בזה"

"שחושבים על זה איפה הבנים?" סאקורה שאלה ובדיוק ששאלה את זה הם הופיעו "או מדברים על החמו-" היא לא סיימה את המשפט וישר ראינו חדרה על פניהם.

"גם אתם עברתם טראומה?" שאלתי והם הנהנו להסכמה

לאחר שסיימנו התחלנו להתקדם לעבר חדר האוכל כנראה שהוא גם ספק נזק לא קטן. שיצאנו לכיוון עברתי על פני ברטולט וריינר שנינו הבטנו אחד בשני וחלפנו מבלי להגיד מילה *אני מניחה שהוא באמת לא סיפר כלום, אני מקווה שזה ימשיך ככה זה לא היה טוב עם יגלו עלי זה יצור בלגן אחד שלם. טוב לפחות שנינו לא רוצים שזהותנו תתגלה וגם אנ-*

"נו שירה גבהת?" סאקורה קטעה לי את קו המחשבה ואז שהבנתי מה היא שאלה אותי זה עיצבן אותי

"אוי בן אדם לא יכול לגבוהה כל כך מהר!" סאקורה חיכה חיוך ממזרי, "למה יש לך חיוך שטני?!" אמרתי בפחד מזויף

היא הרימה את ידה וסימנה בהם את המספר שלוש "שלוש ס"מ"

"הא?! גבהת?! אין מצב" הסתכלתי על מיקאסה והיא סימנה לי גם שלוש, אחרי זה לארן והוא סימן ארבע. ישר הסתכלתי על ארמין בעניים נוצצות אולי הוא השתתף בצער שלי אבל הוא סימן לי שתי אצבעות וצחק במבוכה "אוי נו איזה שטויות מה אתם לוקחים?! אסטרואידים?!!"

חלום המשאלותWhere stories live. Discover now