Murder Land | One Direction

Chapter 2

Chapter 2

״לא הרבה״

הארי משיב במהירות. הוא לא משקר. אובדן החושים לא מאפשר לו להיזכר בליל אמש. והפיקחות שנעלמה רק מקשה על העיניין.

״ומה אתה יודע על האנס?״

ליאם מטיח בו את השאלות במהירות. כמעט ולא מחכה ממנו לתשובה. ׳רק שיענה׳ הוא חושב. בשבילו הארי הוא לא אלא חשוד. והוא צריך להיחקר כמו כולם.

״היו לו נעלי נייק שחורות! בחיים לא ראיתי כאלה!״

הארי משיב בהתלהבות. התלהבות מהולה בעצב. הוא התלהב לדעת שהוא יודע משהו חשוב, אבל הוא עדיין עצוב שזה בכלל קרה.

״ועל האונס?״

״אהה.. אני.. לא..״

הארי מתנשף במהירות. המחשבה על זה שאנסו את אחותו לא עושה לו טוב. הוא מנסה להישאר רגוע. אבל הוא לא מצליח.

״ליאם מה אתה עושה?! הארי בוא איתי אני אתן לך כוס מים״

אלן מתפרצת לחדר ומושכת את הארי אל עבר מכונת השתייה. היא מוזגת לו כוס מים והוא לוגם אותה. ידו הימנית רועדת, והוא כמעט לא מצליח לשתות. היא ממלמלת כמה דברים והוא מהנהן, ולוקח מידה כרטיס ביקור קטן.

״מה היא פאקינג עושה?! אוף!״

ליאם צועק בעצבים. הוא מטיח את ידו בשולחן השחור ומתרומם. המנורה הצהובה מעליהם מתנדנדת מעט אבל לא אכפת להם. ליאם יוצא מהדלת ושני עוזריו מאחוריו.
ליאם מביט בהארי אבל מסיט את מבטו מיד. הוא הולך לחקור את החשוד הראשון.

••

״אז נייל״

ליאם מתחיל בחקירה. הוא מחייך מעט במרירות. נייל לוגם מעט מכוס המים שבידו וממהר להחזיר אותה למיקומה על השולחן.

״מה אתה עשית אתמול בלילה?״

ליאם שואל ומסיט את מבטו מנייל למספר מסמכים. נייל משלב את רגליו על השולחן השחור בחדר החקירה. ליאם מוציא מספר תמונות מאחד התיקים אך משאיר אותם אצלו.

״אהה סתם אתה יודע אנסתי מישהי! חיים!״

הוא צוחק. צוחק כל כל חזק שלליאם נצבט הלב. הצחוק של נייל מגיע כלעג ועלבון לליאם. אבל הוא חייב להישאר קר כקרח, ולא להראות סימני חולשה.

״אתה מודה באונס?״

ליאם מביט בו בחיוך ערמומי ומשלב את אצבעותיו על השולחן. הוא מסתכל בנייל בזעם, מנסה לראות אם הוא מצא את המפתח. אבל הוא טועה.

״חלילה וחס! איך אתה מדבר?!״

נייל אומר בעוקצנות ומחייך. ליאם מחמיץ פניו ומכווץ את שפתיו לקו ישר בחוסר רגש. נייל ממשיך לצחוק בזלזול.

״אז מה פאקינג עשית שם?! הא?!״

ליאם מתחיל להתעצבן. הוא מטיח את ידו בשולחן ונשען עליה מעט כדי לעלות. הוא נעמד מול נייל. נייל מחייך אליו במרירות וליאם מתעצבן. נייל צוחק מלראות איך הצליח לעצבן שוטר כה סבלני.

״נו! תענה לי!״

״אני שומר על זכות השתיקה״

נייל לוגם מכוס המים ומסיים אותה, ואז משלב את ידיו כנגד חזהו. ליאם מגלגל עיניים וחוזר לשבת. הוא מורה על אחד העוזרים שלו להביא לו כוס מים. וזה עושה את שביקש.

••

״היי, אני מעוניין בכתבות על חוקר בשם ליאם פיין״

הארי מחייך מעט והספרנית מביאה ספר גדול ושחור. היא מזיזה את שיערה הג׳ינג׳י מפניה וחוזרת במהירות.

״אתה תוכל להשאיל אותו אם תרצה״

הארי מהנהן ומחתים עצמו כמשאיל את הספר. הוא חוזר הביתה, בתקווה שיימצא כמה דברים על אותו חוקר בשם ׳ליאם פיין׳. אותו שם שהוזכר בביתם פעמים רבות.

••

״הארי? באתי לקחת אותך לשיחה קצרה״

ליאם נכנס לחדרו של הארי, ששקוע בספר הגדול עליו האותיות ״ליאם פיין״ כתובות בגדול. הארי מעביר את הדף ־מתעלם מדבריו של ליאם- וממשיך לקרוא. עוד כתבה על משהו טוב, ואז על משהו רע.
עינייו נתפסות על כתבה גדולה, שמשתרעת על כל העמוד.

″ליאם פיין נחשד בשחיתות ובשיבושי חקירה‶

הארי סוקר את העמוד בבלבול. עיניו נתפסות על הנעליים שלו. נעלי נייק שחורות, שנראו לו מוכרות מאוד.

❞כל שהוא יכול לראות הם זוג נעלי ׳נייק׳ שחורות. זוג כזה הוא לא ראה מעולם.❝

הארי מביט בליאם, שמסתכל על התמונה בעצבים. ליאם מכווץ את ידיו לשני אגרופים שנדמים במשולשי זעם, ומוודאה שהנשק שלו בקרבת מקום.

״אתה הכרת אותה!״

הארי צורח ובורח משם. ליאם רץ אחריו. הארי נכנס לאחד הפארקים הקרובים לביתו. החיים שלו תלויים בריצה הזאת. ליאם רץ אחריו.
הארי נכנס לתא טלפון, מכניס אסימון ומחייג את המספר על הכרטיס שאלן נתנה לו.

״הלו?״

-״אלן! זה הארי! אמרת שאני יכול להתקשר בשעת חירום אז אני מתקשר! זה ליאם הוא-״

הארי נקטע על ידי ליאם. שגורר אותו מתא הטלפון. נשמעות כמה צרחות של הארי בשיחה. אלן לא מבינה מה קורה.

״סליחה טעות״

ליאם אומר בקול עמוק ומנתק את הטלפון בגסות. מקרב להארי מטפחת לפה. וזה, נרדם.

---------------
וואו אתן בטח שונאותים אותי.. הא?
אבל תודו שאתם ככה בשוק הפתעתי כזה..
מקווה שהפרק היה סבבה כזה לא יודעת חחח
נ.ב: התכוונתי לשמור ולא להעלות אבל אין להחזיר את הגלגל לאחור..
לא נורא לפחות אתן בשוק של החיים. נכון! נכון?
אוהבת ❤️