Chapter 3

1.2K 109 12
                                    

Chapter 3

הארי מתעורר בבית שלו. במיטה שלו. הוא לא ממש זוכר מה קרה לפני כן, או איך הוא נכנס למיטה. השמש מזכירה לו שעכשיו בוקר, שעת בוקר מאוחרת. הוא עדיין לבוש בבגדים מאתמול, והוא מבחין בספר שהשאיל מהספרייה, חסר על השולחן.

הוא שומע צלצול בדלת, וממהר לעמוד ולרדת במדרגות. הוא מחזיק במעקה ומסדר את תלתליו החומים מעט לפני שהוא פותח את הדלת.

״ליאם! מה..?״

הארי שואל במבט מבוהל. הוא מחייך מעט. אבל מנסה להבין את פשר הגעתו של ליאם.
ליאם יודע מה קרה אתמול. הוא זוכר כל פרט ופרט. והוא בונה על השכחה של הארי, כדי שהוא לא יופלל.

״באתי כדי לבדוק משהו. וכדי לקחת אותך לתחנה״

ליאם מחייך ומכניס את עצמו. למרות שהארי התכוון להכניסו, הוא עשה זאת לבד. ליאם ממלמל כמה דברים אבל הארי שומע אותם במעומעם.

״עוד מעט יבואו״ ״אני רק מוודא״ ״שיניתם משהו?״

ליאם עולה במדרגות במהירות ורץ לחדר של ג׳מה, כאילו הוא כבר מכיר אותו. הארי מנסה לעמוד בקצב ולעלות אחריו אבל ליאם סוגר את הדלת. הוא מתקדם לאחד הפחים ומוציא קונדום, אותו הוא מכניס לכיס.

״ליאם?״

״הארי תתלבש בינתיים בסדר?״

הארי מהנהן ומתלבש במהירות. ליאם יוצא מהחדר של ג׳מה וסוגר אחריו את הדלת. מקווה שאף אחד לא ישים לב לאובדן.

״אני מוכן ליאם!״

הארי צועק ויורד במדרגות במהירות. ליאם יושב על הספה בסלון ונעמד כשהוא רואה את הארי. הארי מחייך מעט וליאם מוודא שהקונדום בכיס.

••

״שלום לואי״

ליאם אומר ולואי מביט בו ־במבט די מפוחד- אבל לא מודה בכך. ליאם מגיש ללואי כוס מים, אך לואי לא ממהר לשתות ממנה.

״אני לא עשיתי את זה!״

לואי ממהר להגיד ואז משפיל מבטו. הוא מפחד מאוד. ונדמה שיש לו משהו מאוד מפליל להסתיר.

״לא האשמנו אותך בכלום לואי״

ליאם ממהר להוסיף ומגלגל עיניים. העוזרים של ליאם עומדים בפינות החדר ומגישים לו מספר תיקים מלאים מסמכים.

״אז אתה בן הזוג של ג׳מה הא?״

ליאם אומר בזלזול ומחטט במסמכים. אפילו לא מרים את מבטו אל עבר לואי. הארי עומד מאחוריהם, צופה במתרחש מחדר אחר.

״כ-כן״

לואי מהנהן ומגמגם מעט. הוא לוגם מכוס המים במהירות. מנסה לגרום לליאם לא לחשוד בו. למרות שברור לראות שמשהו חשוד בו.

״אתה.. אתה היית איתה בלילה האחרון שלה נכון?״

ליאם ממשיך לחטט במסמכים, מזלזל בלואי ולא מייחס חשיבות לדבריו. למרות שהוא אמור להיות אובייקטיבי.

״אני.. אני רוצה להתוודות רגע״

לואי משפיל מבט וליאם מזדקף. הוא בטוח שלואי הולך להתוודות ברצח, הוא לא מייחס חשיבות לאונס.

״היא.. ג׳מה.. היא.. זונה״

••

״האנס השתמש כנראה בקונדום״

-״באמת?״

״כן ליאם באמת״

-״תירגעי אלן״

״הוא מתוחכם מאוד הרוצח הזה. בלי טביעות אצבעות, בלי דגימות זרע. הוא יודע שאנחנו אחריו״

-״מה?!״

״הקונדום לא נמצא״

-״או-קיי״

״מה אוקיי?! הוא יודע שאנחנו אחריו!״

-״ו..״

״אתה לא מבין?!״

-״לא!״

״אני אפתיע אותך ליאם פיין. אני עוד אפתיע אותך״

השיחה מתנתקת. ליאם מתנשם ומתנשף. הוא מפחד שהם ידעו. הוא מפחד שהארי ילשין. הוא לא מבין למה הארי, ילד תמים בן 16, הוא זה שאחראי לקריירה שלו.
הוא מכניס את היד לכיס שלו, מוציא את הקונדום. הוא זורק אותו לפח ברזל במהירות. הוא מדליק גפרור ומכניס אותו לפח. הקונדום נשרף.

------------------
אוקיי
יכול להיות שמישהי מכן תבין מה הלך פה הרגע למרות שהרוב לא יבינו אולי.. חח
אז אם לא הבנתם וברור שמישהו לא יבין תכתבו בתגובות
ואם כן הבנתם-אל תרצחו אותי. מספיק שג׳מה מתה

אני מתחילה לשים גם בסיפור הזה מטרות חח
אז מטרה: 8 הצבעות
(שוב-אני לא סלאעבית בווטפאד שיכול לשים מטרה של 150.. וגם היו בערך 13 הצבעות לקודם. מי יודע אם כולם יצביעו גם לזה?)

אוהבת ❤️

Murder Land | One DirectionWhere stories live. Discover now