Chapter 6
״אני.. אה.. לא.. מה?!״
ליאם מגמגם ומנגב את הזיעה שזולגת על מצחו. הארי מגחך ללא הומור ונושך את שפתו התחתונה בחיוך ציני.
״אתה אפילו מגמגם! די ליאם! אתה פאקינג אנסת אותה!״
הארי צורח בלחישה ומביט בליאם. ליאם מטלטל ראשו וממלמל ׳זה לא נכון׳ כאילו היה אבארבנל. הארי מביט בו כאילו היה אחוז דיבוק.
״אני.. אני אהבתי אותה!״
״מה?!״
״אני מבטיח לספר לך הכל כשנהיה לבד״
ליאם מחייך אליו ומרים גבותיו בחיוך. הוא מקווה שהארי יהנהן ויחייך. שהוא יבין. יבין את האהבה שלו כלפי ג׳מה. אבל הארי מטלטל ראשו. דמעות זולגות.
״אני לא מוכן להישאר לבד עם אנס״
הארי אומר ונעמד. ליאם ממהר לעמוד אחריו. הארי מתכוון להיכנס לחדר ולספר לחוקרים את שנזכר בו. אבל ליאם ממהר לגעת בכתפו ולעצור אותו.
״ג׳מה.. היא הייתה בת הזוג שלי״
הארי קופא במקום. הוא מביט בעינייו של ליאם לשנייה. עיניים עצובות כל כך. הארי מסתכל קדימה, מטלטל ראשו ויוצא החוצה. העיניים האדומות שלו מלאות דמעות. והוא מקווה בכל ליבו שטעה.
••
״זאין, זאת החקירה השנייה שלנו״
ליאם מניח את אמותיו על השולחן ומשלב את אצבעותיו. זאין שואף מהסיגריה, מוציא, ונושף את העשן בפניו של ליאם כאות זלזול.
ליאם נשען על הכיסא שלו, גם זאין מתרחק.
״איזה עוד סודות אתה יודע?״
״הם יודעים?״
זאין שואל את ליאם בלחש. רק ליאם שומע. ליאם מטלטל את ראשו מעט וחוזר להביט בזאין, שמהנהן באיטיות וחוזר לעשן.
״מה היא סיפרה לך על העבודה שלה?״
ליאם שואל בפנים חסרות הבעה. זאין מכניס את הסיגריה לאחת מחורי המאפרה השקופה שמונחת על השולחן. הוא מביט ב׳מראה׳. מסתכל בעינייו של הארי המבוהל לשנייה וחוזר לעינייניו.
״היא לא דיברה על זה יותר מדי. התביישה. אמרתי לה שהיא לא צריכה להתבייש, אבל היא לא הקשיבה לי״
זאין אומר ברצינות וליאם מהנהן באיטיות. מרטיב את שפתיו לרגע וחוזר לתחקר אותו בשקט.
״ו.. איך גרמת לה להקשיב?״
ליאם מקשיב ללחישת העוזר שלו ומהנהן לשנייה. הוא חוזר להביט בזאין. שלא שינה יותר מדי. הוא רק הביט בחלון. בזכוכית השחורה שמפרידה בין הארי לבינו.
״לא גרמתי. היא לא רוצה-לא צריך״
זאין מושך בכתפיו ומחייך. ליאם שומר על סבלנות. הוא יודע שאסור לו לעצבן את זאין, שעלול להתפרץ ולגלות את כל הסודות שלו.
״היית איש סוד של עוד אנשים?״
״חוץ משלך? אממ.. של המון״
זאין מגחך והארי פוער את עינייו. הוא יודע שזאין הוא איש סודות. הם מגלים לו והוא לא מגלה. אלא אם מכריחים אותו לגלות. והארי יכריח אותו לגלות.
••
״אתה חייב לחקור אותי?״
לואי שואל בפנים עצובות. הוא מנסה להבין מה קורה. ליאם מחייך ומגחך ללא הומור. הוא מביט בעיניים התכולות של לואי ומחייך חיוך מריר.
״אתה חשוד ברצח של ג׳מה. אני רוצה לחקור אותך״
הוא מדגיש את המילה רוצה ומחייך חיוך ערמומי לפני שהוא חוזר למקום שלו. לואי מהנהן הנהון אחד ומיישר את שפתיו בקו אחד.
״או..או-קיי״
לואי מהנהן. ממשיך להנהן. לא עוצר לרגע. הוא ממשיך למלמל את שאמר כאילו היה משוגע. המוות שלה משפיע עליו. וניתן לראות זאת.
״אז, מה אתה זוכר מהלילה ההוא?״
לאם שואל בישירות ולואי מנסה להבין מבין הזכרונות שתוקפים אותו. הוא מנסה להבין מה לעשות. מה להגיד. הזכרונות לא מניחים לו לרגע. אך הוא מסדר אותם במהירות בראשו.
״אהה זה היה בשבת בערב. נייל הזמין אותנו למועדון. הסכמנו. שתיתי. המון. לא הייתה לי שליטה. גם היא שתתה. אני לא בטוח שאני זוכר כמה. ואז.. התעוררתי מחוץ למועדון בסמטה חשוכה. אני לא ממש זוכר״
ליאם מהנהן מעט. לואי חושש מעט ומדבר בעזרת ידיו. מנסה להמחיש את שקרה בצורה הטובה ביותר. הוא לא במצב טוב, כי זיכרון חדש מופיע לפתע. אחד כזה שהוא לא רוצה להגיד.
❞הוא לוקח אותה ממנו. מביט בה במבט קר. עיניים חומות מרצדות בחשיכה. לואי רואה אותם. מהופנט. היא צורחת שלא יעזוב. אבל הוא מעיף את לואי ממנו ומביט בעינייה ואומר ׳את לא זוכרת אותי ג׳מה? אני ליאם!׳❝
-------------------
מקווה שאהבתם את הפרק של היום אנשים..
כי אני לא מתה על איך שהוא יצא
מטרה: 10 הצבעות :)
אוהבת ❤️
YOU ARE READING
Murder Land | One Direction
Fanfiction❞אני מודה. רצחתי אותה. בדם קר❝ •• אזהרות ☟ -סקס -אלימות -שפה גסה לפעמים -אימה -רצח -אונס © כל הזכויות שמורות ©
