Murder Land | One Direction

Chapter 18

Chapter 18

״אתה זוכר מתי היא צולמה? כמה זמן לאחר הרצח?״

ליאם מתלהב מדבריו של נייל. נייל מהדק שפתיים. מניד בראשו לשלילה. הוא מביט בליאם במבט מאוכזב.

״אני רק זוכר שהוא לבש בוקסר אפור-שחור כזה, ניקה את הידיים מהר ויצא משם. הוא התמוטט כמה שניות אחרי שהוא יצא. הייתי שיכור, אז לא ראיתי את הפנים שלו.
אני בכלל לא בטוח שזה הוא. זה יכול להיות סתם מישהו שעזר לה״

נייל מטלטל בראשו בעצב. מספר את המידע שהוא יודע. הוא לא בטוח במילה משהוא אומר. יודע שיש סיכוי רב שזו הזיה אחת גדולה.
ליאם מביט בנייל. נזכר בליל הרצח.

❞הוא מביט בעינייה. מכווץ עינייו. היא צורחת שיעזוב אותה. הוא נשאר אדיש. מוריד את מכנסיו. ׳ליאם! תפסיק!׳ היא צועקת. הוא מוריד את שמלתה. מהדק שפתיים. הארי מביט בהם. לבוש בפיג׳מה. ליאם מביט בו בעיניים חומות נוצצות מכעס. הארי מהופנט. לא יודע מה לעשות. הוא מוריד את מכנסיו. ומגלה לעינייו של ליאם בוקסר בצבעי אפור-שחור❝

״ליאם? אתה.. אתה בסדר?״

נייל שואל בבלבול. משקה אותו במים. ליאם יוצא מהטרנס בו היה ולוגם מהם במהירות. הוא בולע אותם בבת אחת. מביט בפינת החדר.

״אני חושב שאני יודע, תחזירו אותו לחדר בבקשה! תודה״

ליאם מורה לעוזריו והם עושים את שביקש. הוא יוצא לחדר אחר. מביט בלחות עצום. על הלוח מונחות תמונות של ארבעה אנשים. נייל, לואי, זאין, והארי. (הערת הכותבת-אלן ושאר החוקרים לא מודעים לקשר של ליאם וג׳מה).

הוא לוקח טוש לא מחיק ופותח את הפקק. עובר לתמונה הרצויה ומביט בעיניי המצולם. הוא מחייך בחיוך שחשף שתי שורות של שיניים צחורות. הוא כותב כמה מילים על התמונה, מתחת לפניו, והולך משם.

״החשוד העיקרי ברצח״

••

הארי מביט בקלטת. תוהה אם עליו לצפות בה, או האם להשאיר אתה נסתרת בעבורו.

״הארי אל!״

זאין חוטף את הקלטת מידו לאחר שהוא סוגר את הדלת. הארי מנסה להבין מה קורה. וזאין מקל עליו בהסברים.

״שחררו אותי זוכר? עכשיו. תתן לי את זה״

״לא! זאת הקלטת שלי! אני.. אני מצאתי אותה בבית שלי נכון?״

הארי חוטף את הקלטת מידו ומחזיק אותה חזק. זאין נושם עמוק. שומר על קור רוח, בקושי. הארי עוצם את עינייו לרגע, ופותח במהירות.

״אני רק רוצה לדעת מי זה״

״ואני רק רוצה שלא תראה את האונס של אחותך, בבקשה תתן לי את זה״

זאין מבקש בנעימות. הארי מגיש לו את הקלטת, והוא מכניס אותה לתיק שחור גדול.

״אתה באמת עושה את זה כדי שאני לא אקבל טראומה או בגלל משהו אחר?״

״אתה לא מאמין לי? הארי! אתה יודע שאני לא אעשה לך משהו שייפגע בך״

״זה אמיתי?״

הארי שואל. זאין מחייך אליו ומהנהן. הארי פוער עינייו בחיוך. שמח לדעת שיש לו תקווה לסמוך על מישהו בעולם.

״ברור שכן! כמו שהחתך של ג׳מה בצוואר היה אמיתי״

זאין אומר בחיוך וטופח על שכמו של הארי. הארי מחייך אליו חזרה אבל אז הוא נזכר במחשבה ומוריד את החיוך במהירות.

״מאיפה אתה יודע שהיה לה חתך בצוואר? הרי מעולם לא ראית את הגופה שלה!!״

אוווווווווווווווו

פרק בשיא המתח (לא) אבל הוא סבבה אגוזים נכון?

אני מקווה שפרק יהיה מובן מבחינת כתיבה והכל כי למרות שהוא פרק מוכן כתבתי אותו בשיא הלחץ ולא ממש עברתי עליו

מטרה: 15 הצבעות ו-10 תגובות

אוהבת ❤️