Murder Land | One Direction

Chapter 17

Chapter 17

״זאין! אתה יוצא! בוא!״

״מה? אבל.. זאין״

נייל מופתע מדבריה של אלן. זאין נעמד במהירות ומשפשף את ידיו בחולצתו. הוא מחייך אל נייל חיוך עקום.

״אני מצטער אלן, תוכלי לתת לנו שתי דקות?״

״כן! אני אחכה בחוץ״

היא יוצאת משם במהירות. לא מתכוונת ליצור שום אי נעימות. נייל נעמד אחרי שהיא יוצאת ומשלב ידיו. מחכה למידע של זאין.

״עשיתי עסקה עם הארי. הוא משחרר אותי בתמורת מידע. אני לא ידעתי שנתחיל בזה! אני אחשוב על משהו ואחזור! מבטיח!״

״רק בבקשה תעזור לי לצאת מפה! אני לא יכול להיות קרוב אליה יותר!״

נייל מרים מעט את קולו וזאין מהדק שפתיים ומהנהן במהירות. זאין מפנה את נייל לשיחה עם הארי, אוסף את חפציו, ויוצא משם. לתמיד.

••

הארי נכנס לביתו. ריח של בית אופף אותו בשעת כניסתו. הוא מביט סביב. הוא נכנס למטבח ומכין לעצמו ארוחת ערב.
הוא מוציא את המצרכים הדרושים. מנסה להתמודד עם הפעמים הראשונות בהן הוא מכין לעצמו את האוכל.
הוא מניח את הפסטה בסיר על הכיריים. ומחפש מצרכים לרוטב עגבניות.

הוא מחטט בארונות. פותח אותם לאט לאט. הוא לא מתמצא במטבח. בארון אחד נמצאים סירים, ובשני חטיפים. הוא ממשיך לחפש. לא מוצא.

הוא עובר לארונות המרוחקים יותר. ואז הוא פותח ארון גבוה. המרוחק מכולם.
בארון נמצאים סרוויסים מפוארים. מהסוג שמשומשים רק בחגים ובאירועים מיוחדים.

הוא מחטט בארון, מבחין בכתם שחור בין הצלחות הלבנות. הוא מושיט את ידו ומגשש למציאת הכתם השחור.
ואז הוא מוציא אותה. מוציא קלטת שחורה. זהה לחלוטין לקלטת אותה החזיק במשרדי הFBI (הערת הכותבת-ליאם חוקר ב-FBI למי שלא זוכרת).

″ליל הרצח (מקורי)‶

״אני כל כך הולך לצפות בזה״

••

״נייל אנחנו ממשיכים לחקור אותך״

ליאם אומר בחיוך מריר. נייל מהנהן ומהדק שפתיים. ליאם מניח על השולחן תמונות של ג׳מה. נייל מביט בתמונות, ומסיט את מבטו לעינייו של ליאם. שלא מספיק לבחון אותו.

״שוב התמונות האלה?״

נייל מגלגל עיניים וחוזר להביט בליאם. ליאם נחוש יותר מתמיד לדעת מי זה. נייל לא הולך לספר לליאם שזאין יודע, והם מנסים לעשות משהו שיפיל אותו.

״אני רוצה שתספר לי מתי כל תמונה צולמה״

״ואם אני לא יודע?״

״אתה תדע. אני מבטיח״

ליאם פורס את התמונות. נייל סורק את כולם במהירות. משחזר תאריכים, מקומות, אירועים. הוא מביט בתמונה המונחת במרכז. ומרים אותה בעצב.

בתמונה נמצאים ג׳מה ונייל. הם נראים קטנים. ג׳מה לבושה בשמלת חרדל קצרה ונייל לבוש בחולצה לבנה ומכנס רופף שחור.

״איפה התמונה צולמה? מתי? מי מצולם בה? כל הפרטים! עכשיו!״

ליאם מצווה ודופק בידו על השולחן. נייל נבהל לשנייה אבל מתעשת במהירות. הוא מביט בעינייו של ליאם ומהדק שפתיו.

״אני וג׳מה. 13/9/10. יום הולדת 16 שלי. זה היה במסיבת הפתעה שהיא הכינה לי. אני זוכר את הערב הזה. זה היה הערב שהבנתי-״

״שאתה מאוהב בה?״

״שאני אוהב את הגוף שלה״

נייל אומר, כמעט בלחישה. הוא משפיל מבט אל התמונה ומניח אותה בחזרה במקום. ליאם מביט בעינייו. מוציא תמונה אחרת.

ג׳מה ערומה כביום היוולדה. הפלאש שפועל נראה לעין בבירור. שעת הצילום היא כשעת לפנות בוקר. היא מלאה בחתכים ובכתמי דם רבים. שיערה מגואל בדם. ידיה מכסות את פניה, ששטופים בדם.

״זאת? זאת צולמה בליל הרצח. *אני* צילמתי אותה בליל הרצח״

---------------

אני מקווה שאהבתם את הפרק כי אני לא מתה עליו.. אני חושבת שהפרק אחריו יותר יפה

אני מעבירה את הימי העלאה ליום: שלישי, חמישי, ושבת

מטרה: 15 הצבעות ו-10 תגובות
אוהבת ❤️