Murder Land | One Direction

Chapter 16

Chapter 16

״אתה יודע שראיתי את הקלטת?״

זאין שואל את נייל באדישות. מוציא את העשן מפיו וממשיך לעשן. נייל מכווץ גבותיו בבלבול.

״מי נתן לך לראות אותה?״

״הארי. הוא היה ממש נסער. אבל הוא מסכן, לא ידע שהקלטת מזויפת״

זאין מסיט מבטו אל אחד העצים בחצר חדרי המעצר וממשיך לעשן. נייל מהנהן בעצב. הוא מזדהה עם שזאין אומר.

״ליאם הזה, הוא נוכל אחד גדול״

נייל מעביר את ידו בשיערו. מעיף את העשן מפניו. זאין מהנהן באיטיות. מחדיר את הסיגריה לפיו.

״אנחנו צריכים להפיל אותו. לגרום לו להודות ברצח״

״הוא יודע מי הרוצח?! אני היחיד שלא יודע כלום?!״

״ששש.. תשמור על השקט! אסור שליאם יידע״

זאין לוחש ומניח את אצבעו על שפתיו. נייל מהנהן במהירות ומחייך אליו. זאין ממהר להשיב חיוך.

השניים צופים בהארי שרץ לכיוון אחד החדרים שנמצאים בסוף המסדרון. אלן אחריו. הם פוערים את עיניהם בו בזמן כשהם רואים את הסכין בידו של הארי, ומביטים זה בזה.

••

״הארי תירגע! אני אעזור לך!״

אלן צורחת ומנסה להשיג אותו. הארי ממשיך לרוץ לכיוון החדר של ליאם. הוא לא מקשיב לה.

״אני לא צריך את העזרה שלך״

״אני אעשה כל דבר הארי! כל דבר!״

היא משיגה אותו. נוגעת בכתפו בעדינות. הארי מביט בה בעצב. הוא יודע מה הוא רוצה.

״תשחררו את זאין. עכשיו!״

אלן מהנהנת, מצווה עליו לחכות. הארי מגלגל עינייו ונכנס לחדר. מתעלם מדבריה של אלן שהולכת לעשות את שביקש.

••

״מה אתה פאקינג עושה?״

ליאם מרים את ידיו באוויר, מנסה להראות להארי שהכל בסדר. עינייו של הארי מתמלאות בדמעות.

״ליאם אתה שיקרת לי! אתה אמרת שאתה אוהב אותה! אתה אמרת שאתה אמיתי!״

״ואני כן הארי! אני כן!״

״תשתוק יא שקרן בן זונה! תשתוק!״

הארי מעיף מסמכים על הרצפה. שובר כוס מלאה במים. ליאם מצייץ בהפתעה והולך לאחור.

״הארי בבקשה! אני.. אני אספר לך הכל! כל מה שאני יודע!״

ליאם מכסה את ראשו בפניו כשהארי מתקרב אליו עם הסכין. הוא מתנשף בפחד. הארי מכניס את האולר לתיק והולך לאחור. מצווה עליו לספר.

״אוקיי! אוקיי! מה אתה רוצה לדעת?״

״מה היה בלילה שהיא מתה, ועכשיו!״

הארי דופק על השולחן ומכניס את היד לכיס. מוודא שהאוצר עוד שם. ליאם מהנהן במהירות ומתיישב. הארי מתיישב למולו.

״אוקיי! זה התחיל בבוקר. בילינו ביחד במסעדה. היא אמרה לי:׳ליאם, אתה זוכר שאני הולכת למסיבה היום?׳ אמרתי שאני זוכר. והיא אמרה שהיא לא רוצה ללכת. הייתה לה תחושה לא טובה. ניסיתי לשכנע אותה שלא תלך, אבל היא לא הקשיבה לי.
אחר כך היא הלכה לעבודה. לואי החזיר אותה. רק לדעת שהוא נוגע בה מחליא אותי.
היא לא דיברה איתי לפני המסיבה. והלכה בסוף. הגעתי למקום וראיתי את נייל מושך את לואי ממנה, וחוטף אותה לכיוונו. הייתי חייב להתערב. את לואי זרקתי על הרצפה. הרבצתי לו חזק ככל האפשר. עשיתי מה שחלמתי לעשות שנים. נייל כבר ברח לבד. ראיתי את זאין בתוך המועדון אבל לא שמתי אליו לב.
כשחזרנו הביתה חשבתי שהיא רוצה שנעשה את זה. ואז.. ואז.. ואז..״

״ואז ואז ואז, ואז מה ליאם?!״

ליאם מוחה דמעה בעצב. האר מביט בו בשקט. לא מוציא מילה יותר ממה שאמר. ליאם מטלטל ראשו. לא מוכן להמשיך.

״ואז היה הרצח, הא?״

הארי שואל בעצב. מבין מה שליאם מרגיש. שניהם אהבו אותה באותה הצורה, ולשניהם נשבר הלב ברגע בו ליבה הפסיק לפעום.
ליאם מהנהן בשקט. עוצם את עיניו.

״אני מצטער״

״זה בסדר הארי, אני יודע שעוברים עלייך ימים קשים״

ליאם מחייך חיוך עקום והארי ממהר להשיב אחד באותה הצורה. ליאם נעמד, הארי נעמד. הם מתחבקים. ליאם ממהר למחות את הדמעות של הארי וללכת.

ליאם הולך במסדרון הארוך. עמוס בחדרים. אנשים רבים הולכים לצידו, מלפניו, או מאחוריו. הוא מחייך בערמומיות.

״לפחות העפתי את הארי מעליי״

--------------

היי!
אוקיי אוקיי אני מתרגשת להכריז שאני מעלה סיפור חדש!

יקראו לו מאוזנת והוא יהיה על זאין מאליק.. הפאנפיק הזה עולה היום בשבע בערך כי אין לי ממש זמן להעלות עכשיו

מטרה: 15 הצבעות ו-10 תגובות
אוהבת ❤️