Chapter 22
״נייל! אמרו לי שרצית לדבר איתי״
זאין מתנשף. מתיישב למול נייל. נייל משעין אמותיו על השולחן ומשלב אצבעותיו. זאין מחייך חיוך קטן ומביט בידיו המשוחררות של נייל.
״לא אמורים לאזוק אותך? אתה ׳מואשם ברצח׳ לא?״
זאין מחייך בבלבול. נייל נאנח ומשפיל מבט. לא יודע איך להוציא את המילים. זאין מכווץ גבותיו והחיוך הופך למבט רציני.
״על זה בדיוק רציתי לדבר איתך, אממ.. הארי הודה״
נייל משפשף את עורפו באי נוחות. זאין פוער את עינייו ומשפשף את ידו בזיפיו. נייל מרים את עינייו. מביט בזאין.
״אוקיי! הכל בסדר, הכל בסדר״
זאין מותח את ידיו. נושם עמוק. חושב על איך הם ממשיכים הלאה. נייל מביט בו בעת מעשיו. מכווץ גבותיו ומפשק שפתיו.
״זה לא הכל זאין״
״יש עוד?! מה?!״
״ליאם.. הוא הודה״
נייל מדבר במהירות. הוא יודע שזאין לא שמח מההודעה הראשונה, אך השנייה עלולה לנחם אותו ולגרום לו לתחושת תקווה.
״יופי! יופי.. אנחנו צריכים להעיף את הארי משם עכשיו. אסור שהם יחשדו בו״
זאין מביט על ידיו שמונחות על רגליו שזזות ללא הפסק. נייל צופה בו. מהנהן במהירות. הוא לא ממש מבין למה כה חשוב לזאין להוכיח שהארי חף מפשע. והוא מתכוון לשאול.
״למה זה כל כך חשוב לך שהארי ייצא נקי?״
״כי הוא יכול להיזכר. ואז? כולנו נהיה בסכנה״
••
״הארי בוא אתה יוצא״
אלן מסמנת בראשה לעמוד והארי עושה את שהיא מסמנת לו. ליאם מפשק שפתיו בפליאה. היא אוסרת את ליאם. מכניסה אותו אל תא המעצר.
״יש ליאת ההודאה שלו מוקלטת! ואת מאמינה לאיזה מפגר שחושב שהוא יודע הכל?!״
״אתה היית בן הזוג של ג׳מה?״
אלן שואלת. נועלת את הדלת. הארי בולע את הרוק ומשפיל מבט. יודע מה הוא אמור לעשות.
״כן אבל-״
״זה מה שרציתי לשמוע. בוא הארי״
אלן משלבת את אצבעותיה בשל הארי ומושכת אותו לכיוונה. הארי מנענע את ידו ומוריד אותו ממנה. משלב ידיים בכעס. עינייו הירוקות מקבלות את זיקת הכעס.
״אני רוצה להיכנס. כי אני הרוצח״
הארי פותח את הדלת. נכנס ונועל אותה אחריו. הוא זורק את המפתחות על הרצפה מחוץ לתא המאסר. אלן מרימה את המפתחות מהרצפה. מזדקפת.
״אין בעיה. שניכם כאן. ועד שמישהו מכם יוצא: אתם נשארים כאן. אוכל? מים? פעם ביום. אז תעשה את זה קצר הארי. חבל״
אלן יוצאת משם. ליאם מתיישב על המיטה וקורס את ראשו בין ידיו. הארי נושם עמוק ומתיישב לידו. מביט על החדר החדש שלו לזמן הקרוב-רחוק.
••
״לואי אני רוצה שתבסס את האשמה שלך״
אלן מתיישבת למול לואי. היא מניחה לצידה ערמת תיקיות ומפעילה את מכשיר ההקלטה. לואי מביט בה בחיוך.
״תשאלי מה שתרצי, רק תני לי לשאול אותך שאלה אחר כך״
״מתי הבנת שליאם עם ג׳מה?״
אלן שואלת במהירות. מכווצת עינייה. מכוונת אותם הישר אל לואי. לואי, להפתעת כל הנוכחים בחדר, לא היה מפוחד. ברגע שהוא הבין שליאם מאחורי הסוגרים, האיום שלו כבר לא יתממש.
״אני לא ממש זוכר, אני חושב שכמה ימים לפני הרצח. זה תמיד היה ברור לי שיש עוד מישהו בתמונה. חשבתי שזה עוד לקוח אדוק. לא.. בן זוג״
״ולא כעסת?״
אלן נשענת לאחור ומשלבת ידיה. לואי משלב רגליו. הוא מטלטל ראשו ומחייך. אלן מכווצת גבותיה ומתיישרת.
״אני ידעתי כל הזמן הזה שיש עוד מישהו, כמו שאמרתי, אבל לא ידעתי מי. ידעתי שהיא לא מאלה שמסתפקים באחד. מפחדת להתחייב למשהו. פףף ואז מאשימים את הבנים שהם בוגדים״
לואי עוצר לשנייה. אלן מוודאה שהמכשיר מקליט את שהוא אומר. לואי נושם עמוק ומחייך אחרי שהוא מזדקף.
״אני חיכיתי לה. והיא? היא נתנה לי להמשיך לחכות״
״אז רצחת אותה?״
״תגידי לי את מפגרת?! אני האשמתי את ליאם!״
לואי צועק. אלן מורה לכל הנוכחים להירגע. לא להכות את לוא על שאמר. היא מזהה בקולו את הכעס והתסכול. ולא כועסת על כך. היא מתנצלת.
״עכשיו תורי לשאול אותך״
״מה שתרצה לואי״
לואי מבקש, לפני שהוא שואל את שאלתו, מכל הנוכחים לצאת מהחדר. משאיר אותו ואת אלן בפנים. אלן מחייכת אליו בבלבול.
״למה זה חשוב לך, כל העיניין הזה עם ליאם?״
לואי שואל. החיוך על פניה של אלן יורד בבת אחת. הוא נהפך למבט כועס ונבזי. והרגשות הרעים שמציפים אותה מבעירים אותה.
״כי ליאם שיקר לי. לכולנו. הוא בזבז לנו את הזמן. הוא אמר שהוא אובייקטיבי! וזה שקר.
אז אני הולכת לעשות הכל (!) כדי לוודא שהוא יישב בכלא. בדרך זו או אחרת״היי!
אממ אני רוצה להודיע שבעוד שישה ימים (יום שני הקרוב..) יעלה פאנפיק חדש!
לכבוד אותו יום יעלו בכל הפאנפיקים פרקים.. (ומאז יחזרו הפרקים כרגיל..)
אני לא אספר הרבה אלא רק אגיד שהוא על הארי/מרסל והוא ייקרא Radioactive
מטרה: 16 הצבעות ו-10 תגובות
YOU ARE READING
Murder Land | One Direction
Fanfiction❞אני מודה. רצחתי אותה. בדם קר❝ •• אזהרות ☟ -סקס -אלימות -שפה גסה לפעמים -אימה -רצח -אונס © כל הזכויות שמורות ©