Murder Land | One Direction

Chapter 20

Chapter 20

״נייל אני צריך שאתה תודה ברצח״

זאין בולע את רוקו ומרים מבט לעינייו התכולות של נייל. נייל מכווץ גבותיו ומפשק שפתיו.

״נראה לך?! אני לא הולך להודות באונס שלה!״

״אני אוציא אותך מזה! אתה לא מכיר אותי?״

״אני כן אבל-״

״בלי אבל! אתה מודה ברצח!״

נייל מהנהן לשמע דבריו. עוצם את עינייו לשנייה ארוכה. לא מאמין לשהוא הולך לעשות בעוד שעות מספר.

״אתה הולך להודות ברצח שלה, לספר ש׳הכל היה מתוך שיכרון ואיבוד חושים׳ וש׳אין בן אדם בעולם שיש לו רגשות אשמה יותר מלי׳. ברור?״

זאין מחייך אחרי שהוא מחקה את נייל. נייל מחייך. מגחך. לא חשב שהוא נשמע בצורה הזאת. אחרי שהוא שב לרצינות הוא מהנהן.

״זה ייתן לנו זמן להבין איפה ליאם עומד. מה הוא עושה. אני רוצה להפיל אותו. הוא.. הוא לא נשמע לי נורמלי. כשהוא ימצא את הרוצח הוא.. הוא יהרוג אותו!״

״אני מבין. באמת! הקלטת אצלך?״

נייל נושם עמוק ומעביר את נושא השיחה. זאין מוציא את הקלטת ומראה לו אותה. נייל בוחן את הקלטת.

״אני מבטיח לך שעוד כמה ימים אנחנו נראה אותה ביחד!״

״אני רוצה לראות אותה לפני שאני מודה״

זאין פוער את פיו ומכווץ גבותיו. מביט בנייל ומנסה להגיד שזה לא יקרה. נייל מחייך בערמומיות ומטלטל ראשו.

״אז.. אין עסקה״

נייל גורר את הקלטת לעברו של זאין. זאין נעמד. לוקח את הקלטת. נייל ממשיך בחיוכו הערמומי.

״יכולת להיות בחוץ עוד כמה שבועות. שמעתי שננדוס חידשו את התפריט, ואני יודע שאתה לא מת על האוכל כאן״

זאין פותח את הדלת. מחייך. גבו מופנה לעבר נייל. זאין יודע את נקודות התורפה שלו. ומבין שעליו להשתמש בהן.

״אוקיי אוקיי! תביא לי אוכל ואני אעשה הכל!״

זאין מסתובב. מחזיק את הקלטת בידו. הוא חוזר להתיישב מול נייל שמביט בו במבט מתחנן ומגחך.

״אתה בעוד שלוש שעות בערך אתה הולך לליאם ומודה. ברור?״

נייל מהנהן במהירות. זאין יוצא לשנייה וחוזר עם האוכל שנייל ביקש לפני שניות מספר. נייל צוחק ואוכל במהירות. לפני זאין הוא מחבק אותו. וחוטף את הקלטת ממנו.

••

״ליאם אני יכול לדבר איתך?״

הארי שואל ונכנס למשרד של ליאם. ליאם נעמד ומחייך ברגע שהוא שם לב שהארי הוא זה שנכנס.

״בטח! תמיד!״

ליאם אומר ומורה להארי לשבת למולו. ליאם מזיז כמה דפים שהיו מונחים על שולחנו. ומניח את אמותיו על השולחן. הוא מחייך בציפייה והארי משחק עם אצבעותיו ומשפיל מבט. הוא מרים את מבטו לפני שהוא מתחיל.

״אני.. אני באתי להודות ברצח״

אווווווווווווו

איזה מתח! (לא..)

מקווה שאהבתם את הפרק הקצר הזה

מטרה: 15 הצבעות ו-10 תגובות

אוהבת