Murder Land | One Direction

Chapter 1

Chapter 1

״שמי ליאם פיין אדוני, אני חוקר FBI, והגעתי כדי לחקור את הרצח של ג׳מה״

ליאם לוחץ את ידו של הארי. הארי עדיין מייבב. זו שעת דמדומים עכשיו (הערת הכותבת-שעת דמדומים זה אחה״צ). הארי מנסה להיזכר באירועי אמש אך לא מצליח.

״הארולד? אתה בסדר?״

הארי מהנהן לשאלתו של ליאם ומאלץ חיוך. הם לוקחים את הגופה של ג׳מה ומתיישבים לידו על הספה הגדולה.

״אלו העוזרים שלי, אין לך מה לדאוג״

ליאם מרגיע את הארי, שמהנהן בשקט ומחייך מעט. מנסה לעצור את הדמעות מלהמשיך לזלוג.
הוא שומע טריקת דלת שמקפיצה אותו. והוא לא מבין ממש מה לעשות.

״אלו החשודים ברצח הארולד. אין לך מה לפחד. אנחנו כאן״

ליאם משפשף את ידו על גבו של הארי וממהר לעזור לחבריו להביא אותם.

שלושה נערים עומדים מול הארולד עכשיו. את שלושתם הוא מכיר היטב. בדרך זו או אחרת. עם כולם ג׳מה בילתה בלילה האחרון שלה. כל אחד בצורה שונה. הארי קופץ אחורה כשהוא מבחין בשיער החום המוכר, אך לא מקשר זאת לזיכרונות אמש.

הארי מביט בבלונדיני, בוחן את עינייו הכחולות, שנצצו מזעם. הוא חשש מעט, והעביר את מבטו לשחום העיניים. שהביט בו בקרירות. שחום העיניים העביר את ידו בשיערו השחור ונמנע מקשר עין נוסף עם הארי. לבסוף הארי הביט בבחור בעל השיער החום, אותו הכיר טוב יותר מכולם. רק על פניו היה מבט עצוב, ועינייו התכולות־אפורות נצצו מכאב ועצב.

״תכיר הארי, אלה נייל, זאין, ולואי״

••

״הוא רק בן 16! פאקינג 16!״

אחת החוקרות צעקה עליו. ליאם מנסה להרגיע אותה. הוא יודע שהארי היה שם. הוא עד מפתח. אסור לו לוותר עליו.

״אלן תירגעי! הוא תחת אחריות שלי! ליאם! זוכרת? החוקר הבכיר בטיפול עם ילדים!״

ליאם צועק בכעס ואלן מהנהנת בעצבים. היא משלבת את ידה מתחת לחזה שלה ומניחה את שפתיה בקו ישר, ללא הבעה.

״אתה לא יכול לתת לו להסתובב ליד זאין מאליק! שכחת מי זה?״

אלן ממשיכה להתעצבן אבל ליאם מנסה להישאר רגוע. הוא לא רוצה להשתכר מכעס, ולעשות דברים שהוא לא רוצה לעשות.

״לא שכחתי! תירגעי. אני מבטיח לך שהכל יהיה בסדר. אוקיי?״

הוא מביט בעיניה ומחייך מעט. היא מהנהנת בעצב. עיניה הירוקות נוצצות בחוסר הבעה מוחלט אבל היא נראית די מפוחדת. ליאם מחזיק את זרועותיה ומחייך. היא מחייכת חיוך קטן. הוא מזדקף והולך משם.

••

״הארולד אנחנו הולכים לשאול אותך כמה שאלות בנוגע לאתמול. אם תרצה לענות-אתה כמובן מוזמן, אבל אם לא תרצה תגיד לנו ואנחנו נעבור הלאה, בסדר?״

ליאם שואל ומביט בעינייו כמו לילד קטן. הארי מחייך חיוך קטן ומהנהן. עוד דמעה זולגת מעייניו של הארי בטעות, וליאם ממלמל משהו וממהר למחות אותה בחיוך. הם מתחילים.

״אוקיי הארולד-״

ליאם אומר בחיוך והארי משפיל מבט אבל קוטע אותו. האנשים מסביב מופתעים לשנייה.

״תקרא לי הארי״

הוא מבקש בנימוס. מעביר יד בתלתלים החומים שלו ומביט בליאם בעינים ירוקות נוצצות. הוא מזייף חיוך קטן וליאם מהנהן. מגחך לשנייה.

״אם כך, הארי, מה אתה זוכר מאתמול בלילה?״

------------------
היי!
אני יודעת שאין הרבה עלילה בפרק הזה אבל הפרק הבא הולך להיות עמוס בדברים ואתן תהיי בשוק! בשוק!
חחח
לבינתיים אין מטרות
אוהבת ❤️