Murder Land | One Direction

Chapter 5

Chapter 5

״נייל זאת החקירה השנייה שלנו. אז בוא נעבוד ביחד על הנתונים. אתה החבר הכי טוב של ג׳מה, ואתה הצעת לקחת אותה למועדון, ואתה גם החזרת אותה, האם אני צודק?!״

ליאם שואל בערמומיות. הוא משלב אצבעותיו ומניח את אמותיו (הערת הכותבת-אמה זה משורש כף היד עד למרפק..) על השולחן. נייל מחייך ומהנהן במהירות.

״תוכל לספר לי על כל אחד מהדברים שאמרתי?״

ליאם שואל ונייל מהנהן בשנית. הוא מזדקף מעט ומחייך במרירות. ליאם מחזיר לו את אותו החיוך ונשען על הכיסא השחור עליו הוא יושב.

״אוקיי. אני החבר הכי טוב של ג׳מה מאז אממ.. התיכון! הכרנו בכיתה ט׳ ומאז היינו דבוקים אחד לשני.
אח שלי הציע לי לבוא למסיבה במועדון על החוף. שכחתי את השם שלו. לקחתי את ג׳מה לשם. וכשהיא השתכרה החזרתי אותה הביתה.
ולפני שאתה שואל: לואי היה שם. אבל הוא גם השתכר״

נייל משלב את ידיו כמרוצה. הוא יודע שלליאם אין יותר שאלות אליו. ליאם מוציא את התמונות אותן סקר בחקירה הקודמת. ומניח אותן אחת אחרי השנייה על השולחן השחור.

״אתה מזהה את התמונות האלה?״

השניים מביטים בתמונות השונות. כל התמונות היו של ג׳מה. במצב כזה או אחר. לפעמים עם נייל. לפעמים עם הארי. לפעמים לבד. ואז ליאם הוציא עוד תמונה אחת. הניח אותה בעדינות על השולחן. ג׳מה הייתה ערומה כביום היוולדה. מתלבשת בחדרה.

״אתה יודע מאיפה התמונות האל-״

״אתם פאקינג לקחתם לי את התמונות מהחדר?! מי הרשה לכם להיכנס?!״

נייל מטיח את אגרופיו בשולחן. מקפיץ את התמונות מעט. הוא מעביר את ידו בשיערו הבלונדיני. עינייו מתכהות מכעס. הוא נושך את שפתו התחתונה בכעס ומתיישב בחזרה.

״אני מודה. הייתי אובססיבי״

••

״ליאם ראית את הספר שלי? הוא היה על השידה שם-״

הארי אומר ומצביע על השידה ליד המיטה שלו. הספר השחור לא היה שם. ליאם מניד לשלילה כשהוא מרטיב את שפתיו.

״לא ראיתי. מצטער. אנחנו רוצים לעשות חיפוש בחדר של ג׳מה, בסדר?״

הארי מהנהן בשקט. הם הרי לא שואלים אותו אם לעשות את זה. הוא יודע את זה. הוא נזכר ביום בו ליאם חיטט בחפציה של ג׳מה כאילו היה בן בית שלהם.

״אבל.. לא חיפשת כבר?״

״לא טיפשון, אנחנו מחפשים היום. הזמנתי כמה חוקרים״

ליאם אומר בחיוך ופורע מעט את תלתליו של הארי. הארי ממהר לסדר את התלתלים שלו בכעס. הוא לא אוהב שפורעים לו את התלתלים.

״פשוט תיכנסו כבר״

הארי מצביע על הדלת. הוא לא נכנס לדלת שלה מהיום בו ראה את הגופה. הוא מנסה להיות מאופק. מסתכל על החדר מבחוץ. פוחד להיכנס. הזכרונות תוקפים אותו.

❞במרכז החדר הוא רואה אותה. שרועה עירומה כביום היוולדה על הרצפה. שיערה מפוזר ומסורבל בעצמו. מכסה את פניה, שמכוסות בדם. ❝

הוא מנסה להתנער מהזיכרונות. אבל אז הוא נזכר בדבר חדש. הוא נשען על הקיר ומתיישב לאט לאט. מחבק את ברכיו. מנסה להבין את הזיכרון החדש בו הוא נזכר.

❞הוא מכניס אותה לחדר. היא צורחת שיעזוב. הארי מביט בעטיפת הקונדום נזרקת לרצפה. הוא ממהר להרים אותה ולחזור למסתור ליד הדלת. הוא מביט לכיוון פנים החדר. ג׳מה מביטה בו. לבושה בהלבשה תחתונה בלבד. ואז הוא מביט בו. בעיניים חומות נוצצות מכעס. שיער חום בוער בלהבות. ליאם❝

״הארולד חמוד, הכל בסדר?״

ליאם שואל בחיוך קטן. הוא מכניס את החוקרים לחדר. ואלו מתחילים לסרוק כל פינה בפנים. הארי מרים את מבטו. מביט בליאם שמכופף את ברכיו כדי להיות בגובה עינייו.

״אל תיגע בי. אתה מחליא אותי!״

״מה?! למה הארי?! אנחנו לא חברים?״

ליאם מחייך ומשפשף את ידו על ברכו של הארי. הארי ממהר לזוז כדי שליאם יפסיק. הוא לא רוצה את מגעו של ליאם. בטח לא אחרי הזיכרון שלו.

״אני לא חבר של אנס!״

הארי צורח וליאם משתיק אותו. הארי חוזר על עצמו בצעקה חרישית וליאם מכווץ גבותיו. הוא יודע למה הארי מתכוון. אבל משחק אותה מבוהל.

״מה?!״

ליאם שואל בלחש/קול רגיל. הוא רועד מעט. שמעו את זה בקול שלו. הארי משלב את ידיו בכעס ומעביר את ידו בתלתליו לפני שהוא מרטיב את שפתיו.

״מה מה?! אתה מכיר אותה!״

-----------------

כן אולי יש לכם דה ז׳ה וו אבל לא אכפת לי :)
הפעם זה שונה חברותיי או משהו כזה..
מבטיחה שהוא לא ישכח הפעם..
מקווה שאהבתם
מטרה: 10 הצבעות
אוהבת ❤️