"מידנייט, חיוך," ביקש סור כאשר התיישב על הרצפה עם מברשת שיניים בידו. רבולט שעמד שם גם הוא, הרים גבה בשאלה, רואה איך הזאב מתיישב מול סור וחושף את שיניו המאיימות לפני שסור החל לצחצח את שיניים במיומנות בעזרת המברשת המיוחדת שקנה לו.
"אתה באמת מצחצח לו שיניים כל הזמן?" שאל רבולט שעה שצחצח בעצמו בעודו מסתכל על בן זוגו שהנהן בחיוך, מחובתו שמידנייט יהיה נקי ומצוחצח, תרתי משמע. "אתה חושב שצריך לעשות את זה גם ללייקר, סנואו וריינבו?"
"רבולט, אהובי, אתה בדיליי. כמובן שצריכים לצחצח להם שיניים. מזל שהם לא מחכים לך ויש לך אח מתוק בטירוף שעושה את זה יחד עם האטי וטיירון," סיפר סור לפני שנשק לראשו של מידנייט כשסיים. "היום נכנס להתקלח, נכון תינוק שלי?" הזאב ליקק את פניו, מסכים איתו.
"הקשר שלכם מדהים אותי כל פעם מחדש…"מלמל לפני ששלח את ידו על מנת לעזור לבן זוגו לקום, נושק קלות לשפתיו ולאחר מכן חיבק אותו אליו בעוד הזאב חושף לו שיניים. "סור שלי!" אמר לזאב.
מידנייט כמובן ילל לפני שחשף שיניים, מנסה להפריד את החיבוק. "עם מי הסתבכת… מידנייט, זה רבולט, אבא שני ופחות יעיל." הוא התנתק מהחיבוק, גורם למידנייט לקשקש בזנבו ולכן רק צחק וחיבק את זאבו אליו. "כן מידנייט, גם אני אוהב אותך… מלאך של אבא."
"מלאך מהגהינום אולי… בחיי, אם לא היית פה, הוא היה עושה ממני אוכל לדוברמנים." סור תפס בפניו של מידנייט, מקרב אותם אליו לפני שנשק לפיו כמה וכמה נשיקות. "אני חושב שזה זמן טוב לרדת לאכול…" מלמל רבולט וסור רק הנהן לפני שהתרומם שוב בעזרת ידו. "בוא נלך לתת למידנייט שלך אוכל שבאמת לא יאכל אותי בסוף."
הם ירדו יחד לקומה התחתונה, מופתעים מכך שכולם כבר שם ושהאוכל מוגש. "לקחתם את הזמן היום במקלחת, שכבתם?" שאל דילן בחוסר טאקט שעה שחיפש בעיניו מה הוא רוצה לאכול.
"לא, לא שכבנו אידיוט. מי שוכב במקלחת?" הוא נאנח. "צחצחנו שיניים למידנייט," הסביר לפני שהתיישב במקומו בעוד סור פנה אל המקרר. נתח גדול ואדום נח בקומה התחתונה, נתח שהוציא אתמול מהקפיא ונתן לו להפשיר כל הלילה.
"מה זאת אומרת מי שוכב במקלחת? כולם! בחיים לא עשיתם את זה?" שאל טיירון כרגיל באובר דרמטיות וגם הוא כמו כולם, הביט בזאב שישב ליד סור וקשקש בזנב כשהוא מחכה לארוחת הבוקר שלו.
"לא!" אמר רבולט, גורם למבטים לעבור אליו בעוד גוון פניו השתנה לאט לאט כשהבין על מה הם מדברים. חבריו כמובן צחקו, לא יכולים שלא לנצל את נקודת התורפה הקטנה אצל מנהיגם.
"מידנייט, אם תאכל מהר תכאב לך הבטן!" נזף סור כשהזאב הסתער על הצלחת. "זהו זה, כל הכבוד! אני גאה בך." הוא התרומם על רגליו, מתיישב על כסאו ליד הזאב בעודו סורק את השולחן.
YOU ARE READING
The green shadow of soring revolt
Acciónהחיים הם כמו כביש, עליות ומורדות ניצבות בכל מקום וכל מה שנותר לנו, הנוסעים, הוא לנווט את הרכב שנקרא ליבנו בין לבבות אחרים, מכוניות אחרות. ייתכן שנפגוש מהירים יותר, מהירים פחות, כאלו שעברו תאונות קשות וכאלה שפעם נסעו על הכביש ועכשיו לא. "חברים, אנחנ...
